אני בן אדם מאושר, אני אוהבת את החיים ואת גיל הנעורים

השמחה שלי מתבטא שונה מאחרים, אני קופצת, רצה, מדלגת, צועקת.
ככה אני מבטא את האושר שלי, למשל אני סתם הולכת לים אז מתי שאני רואה את הים כזה מרחוק אני מתחילה לרוץ ולקפות בו זמנית ואז אני צועקת "יו אוו" "איזה כיף!!" וכאלה
או מתי שאני אוכל אוכל טעים אז אני רוקדת ריקוד מוזר כזה ומחייכת עם מלא אוכל בפה
או למשל שאני מכירה אנשים חדשים אז אני כזה "היי מה קורה! בוא להיות איתנו" מחזיקה לו את היד קופצת כזה בשמחה
אבל אנשים תמיד אומרים לי שאני ילדותית ותמימה בגלל זה, זה באמת עד כדי כך נורא?