וואו אני שונאת חגים(פריקה על הדרך)

היום הזה היה ממש אחלה כולם הגיעו וזה היה אחלה מצחיק וזה ואז הגיע הקטע של הברכות עכשיו אני לא סובלת חגים מאז ומתמיד כי זה תמיד נגמר בבכי ועוד שלי, כאלו לא רק חגים כל דבר שכולל את המשפחה שלי נגמר בבכי ולרוב הוא שלי גם
אז הפעם בקטע של הברכות דוד שלי הביא לי איזה משהו ואמרתי שאני לא אוכלת כי אני לא אוהבת והוא וסבתא שלי פשוט לחצו עליי שזה חובה ואמרתי שאני לא אוהבת הייתי שניה מלהגיד להם שאני אלרגית בשביל שיעזבו אותי בשקט אבל הם אלה שגידלו אותי אז זה לא היה עובד לי וכאלו לקחתי ושמתי בצלחת ואז המשיכו ללחוץ עליי לאכול וכאלו אמא שלי הייתה לידי היא אמרה לי תתעלמי אני גם לא אוכלת את זה וניסיתי אבל הדמעות פשוט ירדו לבד וכאלו דוד שלי לא פשוט היה כזה כאלו אם את לא רוצה את לא חייבת ומאז פשוט זה לא היה אותו דבר וכאלו אני מרגישה חרא עם עצמי כי הוא הדוד האהוב עליי ואני האחיינית המועדפת עליו וזה תמיד היה ככה וכאלו לא רציתי שזה יהיה ככה אבל הלחץ וכל זה וזה שמצפים ממני לקחת כי הם אמרו פשוט הרג אותי מבפנים כי אני לא סובלת שום דבר משם ואני לא יודעת כל פעם שדיברנו הוא לא אמר משהו ישירות לי הוא אמר לאמא שלי או דודה שלי שהיא בכלל בטלפון או משהו וכאלו אני שומעת מה הוא אומר והוא בזמן הזה פשוט כל מה שאני מרגישה זה שהוא שופט אותי והכל ואני יודעת שלא עשיתי משהו שהוא לא בסדר אבל קשה לי שזה המצב ביני לבין דוד שלי