16 תשובות
שואל השאלה:
^^ אני ממש רוצה לעבוד, אבל אני עדיין לא בגיל של עבודות וכשכן יש מקומות שלוקחים כאלה בגיל שלי זה קורה פעם באף פעם, בקושי מגיעים לאיזור שלי
^^ אני ממש רוצה לעבוד, אבל אני עדיין לא בגיל של עבודות וכשכן יש מקומות שלוקחים כאלה בגיל שלי זה קורה פעם באף פעם, בקושי מגיעים לאיזור שלי
אנונימית
שואל השאלה:
^^ אז מאיפה אני אביא חברים?
לא הולכת לחוגים, לא אוהבת תדברים האלה והעבודות אלה דברים זמניים, גם כשאני מכירה אנשים זה לא משהו שהולך לטווח זמן רחוק וזה באסה
אלה קשרים מהסוג שמחליפים טלפונים למקרה ש.. ומפסיקים לדבר איך שנפרדים אחד מהשני
^^ אז מאיפה אני אביא חברים?
לא הולכת לחוגים, לא אוהבת תדברים האלה והעבודות אלה דברים זמניים, גם כשאני מכירה אנשים זה לא משהו שהולך לטווח זמן רחוק וזה באסה
אלה קשרים מהסוג שמחליפים טלפונים למקרה ש.. ומפסיקים לדבר איך שנפרדים אחד מהשני
אנונימית
היי דברי איתי אני אנסה לעזור. ואל תתביישי לשתף אנשים שיכולים לעזור, פשוט תלמדי להאמין ביכולת שלך לשנות את המציאות.
אולי זה בגלל המלחמה אבל הרגש הזה הוא מאוד מאוד לגיטימי ואני מבינה אותו. אני מבינה שלא לכולם יש את האופציה הזאת אבל כשאני הרגשתי ככה אני פשוט החלפתי את החבורת חברים שלי והגעתי לחברים טובים שגורמים לי להרגיש לא לבד. להרגיש בודד זה הדבר שכל אדם פוחד ממנו וזה לגיטימי להרגיש ככה ולשתף את זה. כולם מרגישים ככה וכולם לא רוצים שתרגישי ככה ואני בטוחה שעם שיתוף תאכלי להשיג את המטרה וצאת עם חברים יותר. בנוסף אני חושבת שעבודה עם אנשים יכולה לעשות לך מאוד טוב נפשית מעבר לרק להרוויח כסף שזה כמובן רק פלוס. בסופו של דבר אני חושב שלחפש עוד חברים ולמצוא עבודה מול אנשים תעזור לך מאוד ךהרגיש אחרת, ואני מקווה שתמצאי ימים טובים יותר ולא תוותרי עד שתגיעי לשם!
שואל השאלה:
חד משמעית אני חושבת שעבודה זה הדבר היחיד שיכול באמת להוכיל למצב הנפשי שלי, אבל שוב, צריכים עבודה פעם באף פעם, או שלא רוצים בגיל שלי, או שזה לא באיזור שלי וזה נורא רחוק, פעם בשנתיים רוצים עבודה איף
חד משמעית אני חושבת שעבודה זה הדבר היחיד שיכול באמת להוכיל למצב הנפשי שלי, אבל שוב, צריכים עבודה פעם באף פעם, או שלא רוצים בגיל שלי, או שזה לא באיזור שלי וזה נורא רחוק, פעם בשנתיים רוצים עבודה איף
אנונימית
שואל השאלה:
^^ התכוונת להגיד לחברות שלי על המצב הנפשי שלי? לא תודה
^^ התכוונת להגיד לחברות שלי על המצב הנפשי שלי? לא תודה
אנונימית
תחפשי ותתעקשי על זה, את צריכה את זה וזה יעשה לך טוב יותר
לא לחברות, לאנשים מבוגרים יותר
שואל השאלה:
^^ אין אין, אני בת 14 לא מקבלים אותי לעבודות, פעם באף פעם זה קורה
^^ אין אין, אני בת 14 לא מקבלים אותי לעבודות, פעם באף פעם זה קורה
אנונימית
שואל השאלה:
זה חד משמעית יעשה לי טוב יותר אבל אין לי אופציה
זה חד משמעית יעשה לי טוב יותר אבל אין לי אופציה
אנונימית
תנסי לעבוד אולי בבייביסיטר או עם ההורים או כל דבר שיגרום לך לצאת מהבית ומהלבד הזה
שואל השאלה:
הלוואי, הלוואי שה' ישלח לי מישהו שרוצה עבודה קבועה.
אני ממש אוהבת מלצרות, זה ממש מעסיק אותי, אני חייבת להיוצ עסוקה ואני שונאת להתבטל כל יום כל היום, וזה בדיוק מה שקרה כל השבוע והדיכאון הכה בי פשוט.
אני אוהבת את האינטנסיביות שאין דקה לחשוב וחייב לרוץ ולמהר ולעשות מלא דברים.
אין לי מושג למה שיתפצי את זה אבל בסדר :)
הלוואי, הלוואי שה' ישלח לי מישהו שרוצה עבודה קבועה.
אני ממש אוהבת מלצרות, זה ממש מעסיק אותי, אני חייבת להיוצ עסוקה ואני שונאת להתבטל כל יום כל היום, וזה בדיוק מה שקרה כל השבוע והדיכאון הכה בי פשוט.
אני אוהבת את האינטנסיביות שאין דקה לחשוב וחייב לרוץ ולמהר ולעשות מלא דברים.
אין לי מושג למה שיתפצי את זה אבל בסדר :)
אנונימית
אולי תנסי ליצור חברויות במקום אחר לא דווקא בביהס? נהיה לנו מן קיבעון מחשבתי שצריך שיהיה לנו חברים דווקא משם.. את יכולה ללכת לנסות לעבוד או ללכת לאיזה חוג או משהו ולהתחבר שם..
לעבוד זה אחלה רעיון, גם תצאי, גם תהיי בסביבת אנשים וגם תרוויחי כסף בקטנה
שואל השאלה:
אגב לפרוטוקול אני כל הזמן מציעה לחברות דלי לצאת והן מסרבות לא כל פעם מחדש. זה מתיש אותי ואני חוזרת על זה כל פעם מחדש נטו י אין לי שום דבר אחר
אגב לפרוטוקול אני כל הזמן מציעה לחברות דלי לצאת והן מסרבות לא כל פעם מחדש. זה מתיש אותי ואני חוזרת על זה כל פעם מחדש נטו י אין לי שום דבר אחר
אנונימית
היי יקרה
מרגיש את הכאב בכתיבתך וברור שלא קל לך . את מתארת תחושה של בדידות
ושקשה לך לשבת כל היום בביית ללא דבר לעשות. זה מצב שקורה להרבה מידי פעם אבל יש דרכים לצאת מזה. דבר ראשון שווה לשתף אדם מבוגר שאת סומכת עליו בתחושותייך. וגם - להבין שהחיים הם לא רק מה שכותבים בטיק טוק או בכל רשת חברתית אחרת . החיים הם החיים עצמם , ויכול להיות שאם תיגמלי לאט לאט מהתלות בסמרטפון , יהיה לך יותר קל. את יותר מכל זה. תזכרי שאת יחידה ומיוחדת
עם יכולות וכישורים רבים ושאין עלייך בעולם !!! צאי לעולם עם חיוך כי הוא מחכה לך עם יום חדש , עם מוסיקה, ספורט ואמנות ,וכן, גם עם חברים וחברות חדשים.
מאמין בך יקרה
מרגיש את הכאב בכתיבתך וברור שלא קל לך . את מתארת תחושה של בדידות
ושקשה לך לשבת כל היום בביית ללא דבר לעשות. זה מצב שקורה להרבה מידי פעם אבל יש דרכים לצאת מזה. דבר ראשון שווה לשתף אדם מבוגר שאת סומכת עליו בתחושותייך. וגם - להבין שהחיים הם לא רק מה שכותבים בטיק טוק או בכל רשת חברתית אחרת . החיים הם החיים עצמם , ויכול להיות שאם תיגמלי לאט לאט מהתלות בסמרטפון , יהיה לך יותר קל. את יותר מכל זה. תזכרי שאת יחידה ומיוחדת
עם יכולות וכישורים רבים ושאין עלייך בעולם !!! צאי לעולם עם חיוך כי הוא מחכה לך עם יום חדש , עם מוסיקה, ספורט ואמנות ,וכן, גם עם חברים וחברות חדשים.
מאמין בך יקרה
באותו הנושא: