אני חוששת שחזרתי לתקופה לא טובה מתחננת שתפנו מזמנכם ותקראו, ותעזרו לי אם אתם יודעים איך

אני פשוט ככ לבד, אין לי עם מי לדבר.
יש לי חבירם, זה לא שאין לי. אבל אנחנו לא בקשר רציף.
אני כל היום מחכה שיישחלחו לי הודעות, אני כל היום בוואטסאפ בתקווה שישלחו לי משהו ושיהיה לי עם מי לדבר אבל אין ואני לא יודעת איך להפסיק ולהיגמל מלבדוק כל היום את הטלפון למרות שאני יודעת בוודאות שלא קיבלתי הודעות. זה מתסכל.
בדרכ אני אוהבת להיות לבד ומברכת את הלבד, אבל עכשיו ככ קשה לי ואני לא יודעת למה. אני מאשימה את הבית ספר כי זה נהיה ככה רק בזמן הבית ספר, אבל לא באמת יודעת בוודאות מה הגורם לזה.
אני באמת ככ לבד, אני רוצה לעשות ככ הרבה דברים ורוצה לנסוע ולצאת למקומות אבל אין לי עם מי (מקומות שאפילו לא יסכימו לי לנסוע אליהם לבד אז אין אפילו אופציה לבד), אבל אף אחת מהחברות שלי לא זורמת איתי, זה מה זה מתסכל אןתי באמת. אני אחתשלא מסוגלת לשבת בבית ולא לעשות כלום, יום אחד כזה ואני מתחרפנת. וכל השבוע היה לי ככה, אני באמת חושבת שאני מתחרפנת, כל השבוע לא עשיתי כלום.
אני חייבת לעבוד, חייבת לצאת ולעשות משהו, להסתובב, לעשות קניות אנע עארף. אבל אין לי פאקינג עם מי ואוך אני ככ מתוסכלת התחלתי שוב לבכות מכל שטות ולהיות בדאון כזה כל היום אני לא יודעת מה לעשות ואיך לצאת מזה