יש כאן עוד מישהו שיכול להזדהות עם התחושה של היציאה לחיים האזרחיים, שמשתחררים מהשירות ופתאום אין חברים

באוניברסיטה ניסית לצאת למפגשים ומרתונים עכשיו בתקופת המבחנים? או שאת לומדת בפתוחה?

יש פעילויות במדינה במיוחד לסטודנטים ואם את חילונית היום, אולי זה יכול להתאים לך.

שואל השאלה:
לא התחברתי ממש לאנשים מהתואר שלי :(
אני גם רגילה להיות לבד אבל הגעתי לתקופה שזה מתחיל מאוד להפריע לי ולהשפיע על מצב הרוח

די תיארת את החיים שלי פה חח ^

שואל השאלה:
אני פשוט תוהה לעצמי אם רוב האנשים שלא עשו צבא נמצאים בסיטואציה כמו שלי ולא חווים חיי חברה

הייתי במצב דומה כי התחלתי בגיל 17 את התואר ואני תכף 20 היום, אבל תזכרי שאת לא חייבת למצוא חברים בתואר.

השאלה היא על בסיס מה את מתקשה למצוא חברים, אם זה על סמך זה שלא התחברת לאופי זה לגיטימי; אני כן הייתי מציעה לך לחפש מסגרת אחרת כמו חוג אומנויות לחימה או התנדבות או הדרכה של נוער. אם זה על בסיס חרדה חברתית יש עמותות כמו רקפת. אבל אם זה על בסיס השונות שלך, הייתי מציעה לך לחפש גם באינטרנט חברים שונים מהעולם, לפחות לבינתיים, בשביל להפיג את הבדידות.

אני גם לבד וזה די רע, אבל אני יודעת שזו תקופה וזה לוקח זמן למצוא אנשים. מה שלמדתי זה שחשוב להישאר בתנועה, אנשים יגיעו ויעזבו אבל תמשיכי להתפתח. צאי מנקודת הנוחות ותמשיכי ללמוד, להתנסות, לנסות להכיר.

^^
אני כן

הרבה אנשים שלא עושים צבא גם לא בהכרח עושים שירות לאומי או תואר בגלל הקשיים הנפשיים שלהם. לכן אני מניחה שזה גם מלווה בבדידות.

אני לא עושה ממש משהו כרגע אבל מאז ומתמיד היה לי מאוד מאוד קשה עם אנשים, והלבד זה משהו שרגיל אצלי כבר שנים, וכנראה שזה משהו שימשך לעוד די הרבה זמן

שואל השאלה:
את האמת שאני גם לא הייתי בצה"ל, עשיתי שירות לאומי וכולם שם היו מבוגרים ולא בגיל שלי.. ולמדתי בתיכון דתי ככה שאני לא בקשר עם אף אחת מהבנות שם

התחלתי תואר בתל אביב ואני מזדהה למרות שלא הייתי בצה"ל :(

אולי יש חברים ששמרת איתם על קשר או שתוכלי לחדש איתם קשר? אפילו מהתיכון