למה אנשים ישר שונאים אנשים שקטים? וישר חושבים שהם איזה מוזרים?

מזדהה ממש אני יחסית שקטה בהתחלה ורק אחרי זה נפתחת ואנשים פוסלים אותי ישר מבלי לחשוב פעמיים

ואי מצתערת אני לא מצליחה להתחבר אל שקטים פשוט קשה לי לזהות את הבן אדם אדם רועש הוא מראה את עצמו מציג את עצמו ומדבר ואנשים שקטים מכסים את עצמם ואי אפשר לדעת עם הבן אדם של מולך יש לכם עניין משותף או לא..

אני ממש לא אומרת את זה.
הפוך

עזבי אנשים חסרי סבלנות. הפסד שלהם

משתגידי

יש אנשים שלוקח להם זמן להיפתח

גם אני שקטה ואנשים מקטלגים אותי כמוגבלת שכלית בגלל זה..

^ בטחון עצמי לא קשור לרעש.

וואו זה אפילו מעבר לזה, פשוט שופטים אותנו מבלי באמת להכיר ואומרים שאנחנו סנובים.
ולשאלתך- אני מניחה שזה מלחיץ אותם, כאילו הם בטח חושבים "מה עובר להם בראש".

^^^^וואו סליחה,אבל אני ממש לא מסכימה איתך .
אני מאוד חברותית ומי שמכיר אותי יודע.
עזבי,אפילו כאלה שיודעים שאני שקטה ודיברו איתי כמה משפטים יודעים את זה.

זה שאני שקטה ולא נפתחת מהר ולא רועשת,לא אומר שאני לא חברותית.
כנראה את פשוט לא מרגישה חיבור אליהם כי את לא מכירה אותם.
זה ממש לא נכון לדעתי להגיד שרק אם נהיה רועשים יהיו לנו חברים.

כי באלהם

אין לי בעיה עם אנשים שקטים, הם לרוב אפילו י מושכים יותר מאנשים אחרים, פשוט לפעמים קשה להבין מה הם רוצים כי הם לא מדברים, וזה קשה לנהל את הקשר (ידידותי/רומנטי, זה לא משנה) לבד, בלי לראות שום רצון מהצד השני.

אנשים שקטים צריכים ללמוד להיות יותר אסרטיבים שיבינו אותם במימד שלהם.כי אדם ממוצע לא שומע מתחת לגובה שלו יש לו מסנן קולי שומע מרמה מסויימת של דציבלים יותר מזה הוא לא רגיל והוא צריך להתאמץ. צריך ללמוד לווסת את עצמו לאנשים אחרים לגלות יותר עניין בד בבד אדם שקט לפתח אסרטיביות ייחודית

ממש מסכים, אופי שקט זה ממש לא אומר שהבן אדם לא מעניין או לא יכול להיות מאוד נחמד ומבין עניין וכו' זה פשוט אופי.
ומי שלא מבין את זה זה הפסד שלו

מה זה קשור, אז נתחיל להתאמץ לראות ולהיות פסיכולוגיים של כל אחד? אמרת את הטענות יפה מאוד

^אז אל תפנה אליהם מלכתחילה.
אתה כנראה מהאלה שאם הם כבר שואלים זה בשביל לתת לנו "צ'אנס"

אני שקטה ממש.
חושבים שאני לא מדברת ,ומשעממת.
אבל רציני,אני פשוט אחת החופרות.
ומבינים את זה כשאני מתחילה לדבר.
אני לא מדברת בגלל שאין לי מה להגיד,
אני לא מדברת בגלל שלא נוח לי.
חברה שלי פעם אמרה לי ,שאני נראית ממש שקטה וחנונית כזאת אבל כשמכירים אותי אני לא כזאת,ואני מפתיעה.


אני ממש ביישנית וחסרת ביטחון ובאיזשהו אופן אפשר להגיד שאני "מפחדת מאנשים ", סוג של.
אני מבינה אנשים שלא מתחברים אליי,בדיוק כמו שאני יכולה לא להתחבר אליהם.
אבל בבקשה אל תשפטו אותנו על זה

ובנוגע לזה שאתם שואלים ואנחנו לא באים,
אני לא יודעת בנוגע לכולם,
אבל אני ממש מעריכה את זה.
שפתאום שמים לב אליי ושואלים אם אני רוצה להצטרף,
גם אם אני אומרת לא תודה,אני ממש מעריכה את זה.

אבל בבקשה ,אל תתייחסו אלינו כשאתם שואלים כאילו אתם נותנים לנו איזה "צ'אנס ".
אל תגידו שאתם "רודפים" אחרינו ואנחנו אומרים לא.
זה מרגיש כאילו אתם "מרחמים" עלינו וצריכים איזו עזרה

לשאלה שלך:
אני באיזשהו אופן יכולה להבין אותם.
הם לא מכירים אותנו , ומהצד אנחנו נראים להם המוזרים האלה שלא מדברים ובצד.
בגלל שאנחנו בצד שופטים אותנו

^יש גם שקטים שהם מוזרים,נכון.
אני שקטה ואני לא מוזרה כמו שחושבים.

בכללי,מוזרות זה עד כמה הבנאדם שונה ממך

האדם הכי שקט בחדר הוא האדם הכי מסוכן

בגלל שהם לא מכירים אותם