למישהו יש הסבר פסיכולוגי וברור לזה?

מביך

מבןכה והדחקה

אני לא איש מקצוע, לי זה נראה שזה פשוט הדרך שלך להתמודד עם זה, מנגנון ההגנה שלך שמופעל כשאת משחזרת במילים את האירוע הטראומתי שעבר עלייך.

זה דרך הבעה ככה הגוף מתמודד עם זה טוב יותר זה סוג של מנגנון הדחקה שהמוח יצר לעצמו עם השנים כדי לא להתמודד בדרך הרציונלית שהיא עצב ודיכאון

יש מלא אנשים ככה
זה יכול לנבוע מזה שאת רוצה להפחית מהלחץ שמי ששומע את מה שאת מספרת לו
אז את מחייכת וצוחקת כדי שהוא לא ירגיש טראומה מהסיפור עצמו

זה הגיוני לגמרי. זה מנגנון הגנה טבעי

אני לגמרי מנחש אבל אני מניח שזו דרך של הגוף להתמודד עם זה, לי זה קורה כל כך הרבה שמתי שסיפרתי בכיתה שסבתא שלי נפתרה קצת בכיתי אבל היה לי חיוך קטן על הפנים