יותר מדי נפגעתי בחיים מאנשים. ויותר מדי אכפת לי מה חושבים עלי. אני נפגעת בקלות. ולכן מעדיפה לא לדבר. זה יוצר מצב שאני לא בקשר עם אנשים, אם זה קרובים או רחוקים. זה כבר כמה שנים ככה. אני בת 20. מה עלי לעשות?

הי ליליאנה
אם כתבת לנו, יכול להיות שאת רוצה שינוי. שאת משלמת מחיר על הסגירות שלך.
שזה מפריע לך. את לא מאושרת. את מבודדת את עצמך מאנשים, וחשה בחוסר.
למעשה את עושה את זה כהגנה, על מנת שלא תפגעי שוב.
אך המחיר כבד מדי. את בודדה. ולכן זו לא הדרך.
אך את לא מכירה ולא יודעת דרך אחרת.
ולכן, בכדי לעבור תהליך של שינוי פנימי, עליך להעזר בבעל מקצוע. אותו אדם, יש לו
יכולות להראות לך את הדרך, ללוות אותך ולתמוך בך, כשקשה.
או שתחווי סדנא למודעות עצמית בקבוצה, או סולו, רק את והמטפל.
יש אנשים טובים ומקצועיים שיוכלו לעזור לך, לשנות, לאהוב, להתרגש, לחייך, ו... למצות את החיים. בהצלחה♥♥י

אם מרתיע אותך לגשת לבעל מקצוע, קודם כל תתחילי להאמין בעצמך (כן כן בעצמך לא באנשים) תנסי להכיר אנשים חדשים שלא מכירים אותך כלל, ואיתם תפתחי מערכת יחסים מחושבת! (יתכן שהבעיה היא שאת סומכת על אנשים יותר מדי ואת מספרת דברים אישיים והם לא מבינים את זה כאישי וכך את נפגעת) כלומר לא להתקרב יותר מדי.
בהצלחה

אחרי כל מה שאמרו פה אני יכול להגיד לך דבר אחד תילחמי בזה שח"ו לא יווצר מצב שבסוף תהיו לבד ומבדדת באמת וזה לא טוב בכלל קיצור בהצלחה והעיקר תעשי ותהני מהחיים לא להתרגש משטיות..

זה בסדר גמור להיות שתקנית!
אמר החכם: עדיף שיאמרו לך כולם "למה אתה שותק" "למה אתה לא מדבר" מאשר שיאמרו לך כולם "שתוק כבר אתה מדבר יותר מדי" (מתוך המקורות)

הסכמתי לעצמי לנתח אותך.
דבר ראשון את נפגעת מאנשים כי את רגישה וזו תכונה טובה...
רשמת שיותר מדי אכפת לך ושאת מעדיפה לא לדבר..
שלמה המלך אומר "כל הפוסל במומו פוסל"
את רגישה ונפגעת מאנשים כי את חכמה מאוד לדעתי ורואה הכל עד הפרט הקטן!
בנוסף את שותקת, את שותקת כי את רואה כמה צעדים קדימה ואת יודעת מה ירגישו מהצד השני כי את רואה את הדברים.
"אם איוול יחריש כחכם יחשב" ו"סייג לחוכמה שתיקה" אבל את לא יכולה לשתוק כל הזמן כי זה מה שגורם לאנשים לפגוע בך! הם לא מפחדים מהתגובה שלך כי את לא תגיבי..
בנוסף אם חושבים שהם יותר חכמים כי הם מדברים ואת שותקת כאילו שאת כל הזמן לומדת מהם...
אני אתן לך דוגמה על עצמי..
אני הייתי עצמאי ואני לא אדם שאוהב להעיר אבל הייתי חייב..
מה שיצא זה שלא היה לי גבולות בהתחלה אבל למדתי לתן את זה עם הזמן וגם התנצלתי מדי פעם בפני העובדים שלי על זה שאני מגזים...
את צריכה להתחיל לא לפחד להגיד את הדעה שלך ואם מישהו פוגע בך להגיב לו בחזרה על זה ולא לשתוק!
אומרים שאת לא מי שאת חושבת שאת, את גם לא מי שאנשים חושבים שאת, את מי שאת חושבת שאנשים חושבים שאת.
מחשבה יוצרת מציאות! תגיבי! תגידי מה שאת חושבת! אם מישהו ממציא לך סיפור אל תתביישי ותגידי לו מה אתה מחרטט...
אנשים יתחילו להעריך אותך יותר!
בקשר לזה שיותר מדי אכפת לך מה חושבים עליך...
תדמייני שאת יושבת על ספסל ואת רואה מישהו שעושה ריצה.. את פשוט רואה מישהו רץ ואולי גם מעריכה אותו על זה...
עכשיו תעשי הפוך ותהי את זו שרצה והוא זה שיושב על הספסל..
מה ההבדל? למה שאת תתפדחי לרוץ כי יראו אותך והוא לא..?
למה בעינייך את רואה אדם רץ וכשאת עושה את זה את חושבת מה הוא חושב עליך בזה שאת רצה?
פשוט אל תחשבני ולאט לאט הלב יתרגל גם לא לספור את האנשים, מה הם חושבים וכ"ו...
בסופו של יום על הכרית שלך רק הראש שלך מונח ולא של אף אחד אחר!
תזכרי תמיד! כמו שאת עסוקה בעצמך, מה חושבים ועוד הרבה דברים, ככה כל אדם לעצמו!
את מי שאת מעשיקה רוב היום במחשבות זה רק את עצמך ולא את אף אחד אחר!
מקווה שעזרתי לך... בהצלחה:)

היי אני לא מכירה אותך אבל אבל אני יודעת דבר אחד בשביל להיות מאושרת ולהנות מהחיים צריך לקחת בחשבון שגם ניפגעים ידי פעם אין מה לעשות זה החיים פעם את ניפגעת ופעם את מאושרת צריך לילמוד לחיות את החיים ולמצות אותם עד הסוף כי בסופו של דבר אם לא תורידי את החומות שבנית ולא תילמדי להיות מאושרת מעצמך אףאחד לא יצליח לעשות אותך מאושרת אני לא מכירה אותך ולא יודעת מי פגע בך החיים אני כן יודעת שהחיים הם לא תמיד וורודים אבל צריך לדעת גם לימצוא את הרגעים היפים ואת תיראי שברגע שתפתחי את העניים תראי שיש הרבה רגעים יפים
בהצלחה!