כל פעם שהבן זוג שלע הולך למילואים אני בהתקפי חרדה ולא מפסיקה לבכות

הוא היה במילואים כל המלחמה ועכשיו זימנו אותו שוב לעוד משהו. כל פעם שזה קורה, אני לא מפסיקה לבכות מפסיקה לאכול ואני רבה איתו על זה שלא יילך. נמאס לי כבר והלוואי שהוא לא היה לוחם ומרגיש לי שחיים כאלה שכל פעם יכולים לקחת אותו לתקופת זמן לא ידועה מכניסה אותי ללחץ. מה לעשות ? יש פה עוד מישהו שבמצב שלי?