7 תשובות
כדורי הרגעה
לדעת לקראת מה את באה ולהתכונן לזה (לקרוא דברים בנושא כדי להבין על מה מדובר באופן כללי ולהיות מוכנה) או מנגד, להעסיק את עצמך בדברים אחרים (מפחית מוכנות אבל זה יכול להרגיע כיוון שזה יעזור לך לא להתרכז במה שמלחיץ אותך).
אם את מרגישה שאת מוכנה לזה אז תנסי לנקוט באסטרטגיה השנייה, אם את לא מצליחה להפסיק לחשוב על זה בכל זאת, אז תנסי את האסטרטגיה הראטשונה ותחזרי לשניה. או שפשוט תנסי מה שנראה לך הכי יעיל עבורך.

בהצלחה!
תואר ראשון זה לגמרי בקטנה, התואר מורכב מקורסים שאת בוחרת בעצמך מלבד כמה קורסים שהם חובה כמו סטטיסטיקה ושיטות מחקר (זה אם בחרת בתואר חברתי). בכל מקרה, אין מה להלחץ, בכל סמסטר יהיו לך מספר קורסים שבהם תצטרכי להשתדל ככל יכולתך. לחץ ממש לא עוזר לזה. רוב הקורסים יהיו מרתקים ומהניפ - כי בחרת אותם. חלקם יהיו מרגיזים כי הם קורסי חובה. כל מה שאת צריכה זה להשתדל ככל יכולתך - ויהיה לך תואר בציון טוב בידיים. בחיי שזה לא סיפור גדול
titi_tubulina מומחית סטיפס
ראי טיפים בתגית "הרגעה".
מערכת סטיפס
להכין מערכת שעות עם מספר כיתה. להכין קלסרים גדולים עם חומר מסוכם מהאינטרנט לכל קורס ולהוריד מבחנים עם תשובות. להתחבר עם מס חרשנים וחרשניות נחמדים. לסכם היטב בשיעורים.
קחי אוויר באמת שאין לך מה לדאוג. זה כמו תיכון, תגיעי לכיתה. תחליטי איפה לשבת אפשר גם לשנות מקום ישיבה. בהתחלה תגיעי עם דפים תחלקי את הדפים לשיעורים. טיפ מקום הישיבה בהתחלה מאוד משפיע. כי את משדרת משהו בזה, לעצמך ולאחרים. אם תשבי בסוף, אז זה הרגשה כמו לשבת ביציע של משחק. את יכולה לקום, ללכת ולעשות רעש. באמצע זה ללמוד כי המרצה מסתכל/ת לשם, וגם לעשות רעש. מקדימה זה בדר"כ המזכירות של המגמה. הן כותבות את כול השיעורים, לא מחסירות כמעט. הכול טוב תבחרי במקום אבל תמיד יכול הכול להשתנות וזכרי הפסקות קצרות יחסית. תמיד מוצאים חברים. אני שהגעתי למכללה שאני לומדת הייתי חדשה לגמרי היו אנשים במגמה שלי שכבר הכירו מהתיכון. בכל זאת בסוף מתחברים ומוצאים את החברים שלך. הזמן עובר מהר מנסיון תקחי את זה למקום של כיף ויהיה הבדל. תכתבי לעצמך מה כבר יכול לקראת ותנסי למצוא לזה פיתרנות אולי זה יעזור.
קודם כל חשוב שתביני שכולם מרגישים כמוך. זאת הרגשה טבעית לגמרי שמופיעה לפני שמתחילים משהו חדש, בטח כמו לימודים אקדמיים שטומנים בחובם לא מעט אתגרים ופחד מה"לא נודע". לפני שחברה שלי התחילה ללמוד במכללה האקדמית גליל מערבי היא נסעה קצת להכיר את האזור. היא שכרה שם דירה ודאגה להיכנס אליה מעט לפני תחילת הלימודים, מה שאפשר לה קצת להתחבר עם הסטודנטים שעברו גם הם להתגורר בסביבה. חוץ מזה, היא ביקרה גם את דיקאן המכללה ודאגה להסדיר את כל ההקלות שמגיעות לה, מה שאפשר לה להתחיל בראש שקט, בידיעה שיש מי שדואג ומטפל בעניינים שלה. היום הראשון תמיד מלחיץ, אבל ברגע שעוברים את השיעור הראשון- הגוף נרגע, הנשימה מוסדרת והחיוך חוזר לפנים :) שיהיה המון בהצלחה!