9 תשובות
בת כמה את אהובה?
אנונימית
שואל השאלה:
רציתי ללכת לפסיכולוגית בהתחלה והלכתי אבל זה ממש נורא שם אני שוקלת לספר למורה שלי אבל היא תערב את המנהלת וממש אין לי כוח לזה... עדיף כבר למות בשקט
רציתי ללכת לפסיכולוגית בהתחלה והלכתי אבל זה ממש נורא שם אני שוקלת לספר למורה שלי אבל היא תערב את המנהלת וממש אין לי כוח לזה... עדיף כבר למות בשקט
אנונימית
שואל השאלה:
אני בת 13
אני בת 13
אנונימית
שואל השאלה:
פסיכולוגים זה באמת לא משו....
פסיכולוגים זה באמת לא משו....
אנונימית
שואל השאלה:
אה ער"ן האלה זה חרא אין לי לב ללכת למשפחת אומנה ולהשאיר את האחים שלי לספוג את אבא שלי לבד...
כשאני נמצאת בבית אני מקבלת הכל במקומם אם אני ימות זה יזעזע אותם אבל אם אני ילך למשפחת אומנה זה רק יעצבן את אבא שלי יותר
אה ער"ן האלה זה חרא אין לי לב ללכת למשפחת אומנה ולהשאיר את האחים שלי לספוג את אבא שלי לבד...
כשאני נמצאת בבית אני מקבלת הכל במקומם אם אני ימות זה יזעזע אותם אבל אם אני ילך למשפחת אומנה זה רק יעצבן את אבא שלי יותר
אנונימית
שואל השאלה:
לא יודעת... אם אני כבר פונה למישהו אני ילך להסגיר אותו שישימו אותו בכלא אמן (אני לא אומרת בצחוק קראתי על זה המון הוא יכול לשבת בכלא) הבעיה היא שאני קטינה ואני לא יכולה לבד
לא יודעת... אם אני כבר פונה למישהו אני ילך להסגיר אותו שישימו אותו בכלא אמן (אני לא אומרת בצחוק קראתי על זה המון הוא יכול לשבת בכלא) הבעיה היא שאני קטינה ואני לא יכולה לבד
אנונימית
פסיכולוגים זה ממש לא חרטא
זה שזה אולי לא עזר לך לא אומר שזה חרטא
זה שזה אולי לא עזר לך לא אומר שזה חרטא
היי אנונימית השלום לך?
אני קוראת את מה שכתבת ונראה לי שמעבר לסערה העוברת עליך, ולגלים של כאב המאיימים להטביע אותך, הושטת לנו יד לעזרה.
יש בך כוחות וחוזק שאולי את לא מודעת אליהם, לא פשוט למצוא את הכוח להרים את היד לשאול את השאלה ולהביע את החששות שלך.
אני מתארת לעצמי כמה את מרגישה אכזבה מהבית, מיואשת מהיחס של אביך, המקום שאמור להיות תומך ומחבק ואוהב את חוטפת מכות וסובלת פיזית ונפשית. אם הבנתי נכון מהתגובות את סופגת את כל זה גם בשביל אחיך ואימך, ההתחשבות שלך נוגעת ללב, אבל בבקשה שמרי על עצמך.
למרות גילך הצעיר, את מראה התחשבות הבנה ומודעות בצורה מאוד בוגרת ואחראית.
את חשה אחריות כלפי המשפחה שלך ונושאת את הסבל שלהם, לכן אני מאמינה שאת חזקה כדי לעזור לעצמך.
שתפי את המורה שלך, תספרי לה מה עובר עליך, וממה את חוששת, אני גם ממליצה לך לפנות ישר לשירותי הרווחה . יש להם קו ישיר ואת יכולה לשלוח הודעת טקסט חירום למספר: 055-7000128 או שניתן להתקשר 1-800-220-000 / 118
כדי לנסות עזור לך במיידי לפרוק את כל מה שעובר לך את מוזמנת עוד הערב לשתף את המתנדבים שלנו, בואי לצ'ט שלנו או בשיחת וואטס אפ 055-9571399
הם שם כדי להקשיב לך ולנסות לעזור, את לא לבד, אנחנו כאן בשבילך.
שלך בחיבוק מתנדבת סה"ר
אני קוראת את מה שכתבת ונראה לי שמעבר לסערה העוברת עליך, ולגלים של כאב המאיימים להטביע אותך, הושטת לנו יד לעזרה.
יש בך כוחות וחוזק שאולי את לא מודעת אליהם, לא פשוט למצוא את הכוח להרים את היד לשאול את השאלה ולהביע את החששות שלך.
אני מתארת לעצמי כמה את מרגישה אכזבה מהבית, מיואשת מהיחס של אביך, המקום שאמור להיות תומך ומחבק ואוהב את חוטפת מכות וסובלת פיזית ונפשית. אם הבנתי נכון מהתגובות את סופגת את כל זה גם בשביל אחיך ואימך, ההתחשבות שלך נוגעת ללב, אבל בבקשה שמרי על עצמך.
למרות גילך הצעיר, את מראה התחשבות הבנה ומודעות בצורה מאוד בוגרת ואחראית.
את חשה אחריות כלפי המשפחה שלך ונושאת את הסבל שלהם, לכן אני מאמינה שאת חזקה כדי לעזור לעצמך.
שתפי את המורה שלך, תספרי לה מה עובר עליך, וממה את חוששת, אני גם ממליצה לך לפנות ישר לשירותי הרווחה . יש להם קו ישיר ואת יכולה לשלוח הודעת טקסט חירום למספר: 055-7000128 או שניתן להתקשר 1-800-220-000 / 118
כדי לנסות עזור לך במיידי לפרוק את כל מה שעובר לך את מוזמנת עוד הערב לשתף את המתנדבים שלנו, בואי לצ'ט שלנו או בשיחת וואטס אפ 055-9571399
הם שם כדי להקשיב לך ולנסות לעזור, את לא לבד, אנחנו כאן בשבילך.
שלך בחיבוק מתנדבת סה"ר
קישורים מצורפים:
יקירה,
קראתי את הפוסט שלך וגם את התגובות שקיבלת ואת התשובות שמסרת. אני חושב שקודם כל הבעיה שלך היא לא עם המחשבות אלא עם מה שגורם להן.
מתוך הפוסט והשיחות כאן אני רואה גם מצב לא טוב שלך אבל גם תחושות של העדר מוצא. של "כל מה שאני אעשה זה לא יהיה טוב, לא ישנה את המצב..." אני רוצה להציע לך דרכים למצוא בכל זאת מוצא מהמצב שבו את נמצאת.
הכי חשוב זה לא להשאר לבד עם ההרגשות האלו. תשתפי את מי שאת יכולה לשתף, רצוי אדם מבוגר שאת מרגישה יכולת לסמוך עליו. אני מבין שהמצב בבית הוא לא טוב ולכן כדאי לך לחפש מחוץ לבית. זה יכול להיות מורה יועצת בבית הספר, כל מורה בבית הספר, ידיד של המשפחה וכו'.
אם קשה לך למצוא מישהו לסמוך עליו תוכלי ליצור קשר מיידי עם הקו החם של משרד הרווחה בטלפון מקוצר 118, ולבקש סיוע מהם.
תוכלי גם לפנות לעמותות שאמונות על מתן סיוע במצבים דוגמת המצב שבו את נמצאת. את יכולה לפנות, גם באופן אנונימי. לאחת מהעמותות הבאות
לער"ן באתר, בוואטסאפ 052-8451201, במסרון 052-9993544 ובקו החם 1201
לסה"ר באתר של העמותה, בוואטסאפ 055-9571399, במייל: https://sahar.org.il/email-assistance/
לעלם באתר של העמותה, בוואטסאפ 054-9424062, במייל: [email protected]
הכי חשוב שלא תישארי לבד. יש גורמים שיכולים לעזור לך וחשוב לי מאד שתפני אליהם. זה יכול רק לעזור.
שיהיה בהצלחה
קראתי את הפוסט שלך וגם את התגובות שקיבלת ואת התשובות שמסרת. אני חושב שקודם כל הבעיה שלך היא לא עם המחשבות אלא עם מה שגורם להן.
מתוך הפוסט והשיחות כאן אני רואה גם מצב לא טוב שלך אבל גם תחושות של העדר מוצא. של "כל מה שאני אעשה זה לא יהיה טוב, לא ישנה את המצב..." אני רוצה להציע לך דרכים למצוא בכל זאת מוצא מהמצב שבו את נמצאת.
הכי חשוב זה לא להשאר לבד עם ההרגשות האלו. תשתפי את מי שאת יכולה לשתף, רצוי אדם מבוגר שאת מרגישה יכולת לסמוך עליו. אני מבין שהמצב בבית הוא לא טוב ולכן כדאי לך לחפש מחוץ לבית. זה יכול להיות מורה יועצת בבית הספר, כל מורה בבית הספר, ידיד של המשפחה וכו'.
אם קשה לך למצוא מישהו לסמוך עליו תוכלי ליצור קשר מיידי עם הקו החם של משרד הרווחה בטלפון מקוצר 118, ולבקש סיוע מהם.
תוכלי גם לפנות לעמותות שאמונות על מתן סיוע במצבים דוגמת המצב שבו את נמצאת. את יכולה לפנות, גם באופן אנונימי. לאחת מהעמותות הבאות
לער"ן באתר, בוואטסאפ 052-8451201, במסרון 052-9993544 ובקו החם 1201
לסה"ר באתר של העמותה, בוואטסאפ 055-9571399, במייל: https://sahar.org.il/email-assistance/
לעלם באתר של העמותה, בוואטסאפ 054-9424062, במייל: [email protected]
הכי חשוב שלא תישארי לבד. יש גורמים שיכולים לעזור לך וחשוב לי מאד שתפני אליהם. זה יכול רק לעזור.
שיהיה בהצלחה
באותו הנושא: