שני קטעים שכתבתי. אשמח לחוות דעת (טריגר מוות)

ילד מת:

וכשילד מת פתאום כולם שותקים
לרגע אחד כאילו הורי כל העולם שכלו את בנם
לרגע אחד אין ויכוח
זה ילד
והוא מת
איש לא מעז לדבר
גם ככה אין מילים
ובתוך כל השקט
נותנים לו לומר את מילותיו האחרונות

תפילתו של ילד מת:

מה בסך הכל רציתי
שמיים כחולים, שמש
גן משחקים

וכשהשמש שקעה
ופתאום אני נתקף בגעגוע
אל השמש, אל הכחול, אל האפשר

והנה שוב כתמול שלשום
עולה השמש, חוזר הכחול
כך גם היום, וגם מחר ומחרתיים

ומה קרה שפתאום הכל שחור
מה קרה שהשמש לא חוזרת
איפה הגן, איפה הכחול

ומה בסך הכל רציתי
שמיים כחולים, שמש
גן משחקים