10 תשובות
תנסי לאט לאט להתגבר על זה תציבי לעצמך מטרות קטנות כל שיעור ותנסי לכבוש רק אותן,
את יכולה לעשות הכל אם את רוצה מספיק וזה ברור שאת רוצה❤
נגיד תקבעי לעצמך היום בשיעור ספרות אני שואלת שאלה אחת. ובלי לחשוב יותר מדי פשוט תרימי את היד ותשאלי אני בטןחה שיש לך מלא לתרום לשיעור והמורה והתלמידים יעריכו את זה מאוד שאת מתגברת על זה, זו מי שאת זה חלק ממך אז אל תרגישי מבוישת בעצמך בגלל זה זה בסך הכל דבר טבעי ולא נשלט
בהצלחהה
את יכולה לעשות הכל אם את רוצה מספיק וזה ברור שאת רוצה❤
נגיד תקבעי לעצמך היום בשיעור ספרות אני שואלת שאלה אחת. ובלי לחשוב יותר מדי פשוט תרימי את היד ותשאלי אני בטןחה שיש לך מלא לתרום לשיעור והמורה והתלמידים יעריכו את זה מאוד שאת מתגברת על זה, זו מי שאת זה חלק ממך אז אל תרגישי מבוישת בעצמך בגלל זה זה בסך הכל דבר טבעי ולא נשלט
בהצלחהה
שואל השאלה:
כל הכבוד לה , באמת שכולם אומרים לי שיש הרבה מגמגמים וזה לא מפריע להם לדבר כמו כולם אבל לי כנראה יש בעיה מאוד קשה מלהישפט על ידי אחרים
כל הכבוד לה , באמת שכולם אומרים לי שיש הרבה מגמגמים וזה לא מפריע להם לדבר כמו כולם אבל לי כנראה יש בעיה מאוד קשה מלהישפט על ידי אחרים
אנונימית
שואל השאלה:
^איזה מלך תודה❤
^איזה מלך תודה❤
אנונימית
בכיף גדול you welcome
מישהו מהמשפחה שלי התמודד
עם אותה בעיה אז אני קצת מבין
את הדרך שהוא עבר
הקושי לא קטן אבל בהחלט שיש תקווה
אם יש לך עוד שאלה תרגישי חופשי
מישהו מהמשפחה שלי התמודד
עם אותה בעיה אז אני קצת מבין
את הדרך שהוא עבר
הקושי לא קטן אבל בהחלט שיש תקווה
אם יש לך עוד שאלה תרגישי חופשי
אנונימי
שואל השאלה:
^איזה פעולות אתה מציע לי לעשות בתור התחלה?
^איזה פעולות אתה מציע לי לעשות בתור התחלה?
אנונימית
אני גם מגמגמת טיפה וזה לא עוצר אותי מלדבר בכיתה. יש לי ילדה בכיתה שמדברת המון והיא גם מגמגמת אבל לאף אחד לא אכפת ומקשיבים לה עד שהיא לא תסיים, זה לא מפריע לאף אחד ולא מבייש. לא להיות מבוישת בגלל זה אף פעם
אחת הבדיחות הידועות של ג'רי סיינפלד, שאנשים שמגיעים
להלוויה היו מעדיפים להיות בעצמם בתוך הארון מאשר
לדבר בפני כל הנוכחים (שהפחד מדיבור מפחיד יותר מהמוות)
אלא שזה מתייחס עבור כולם, האנשים שלא מגמגמים.
מה יגיד מישהי שבנוסף לזה גם מגמגם ?
מובן שאת פוחדת ונמנעת. טבעי לגמרי.
תחבקי את הילדה שבך, לא צריך כרגע ייסורי
מצפון שלא הרמת יד ושאלת שאלות. הכל בסדר,
אבל, זו נקודה שממנה מתחילים.
צריך לעבור תהליך, גם לגבי הגמגום וגם לגבי החרדה
החברתית (שלא בהכרח קשורים זה בזה באופן ישיר).
היעד של התהליך הזה לא בהכרח אמור או יכול
לבטל לחלוטין את חוסר שטף הדיבור, למרות שבהחלט
ניתן לנסות לטפל גם בזה.
עם סיכוי הצלחה מאוד גבוה ניתן להגיע למצב בו
את לא חוששת לדבר בכלל ואפילו מאוד נהנית
להrגיש שסוף סוף אפשר להתבטא חופשי.
זה יהפוך להיות כמו לונאפארק, מפחיד אבל כיף.
המרכיבים של התהליך הזה חייבים לכלול
גם תמיכה רגשית, גם טיפולים בסגנון cbt
גם טיפולי שטף וגם מפגשים קבוצתיים עם
אנשים שהם בדיוק כמוך, ולא פחות חשוב,
אלא הכי חשוב, תרגילי חשיפה הדרגתיים.
מעבר לכך, אי אפשר לתת לך פה בסטיפס
את נוסחת הקסם למרות שמשתמש בשם
"הדר מוכתר המלך" דווקא תיאר את
תמצית העניין די טוב, תעבדי קשה
ובעוד שנה שנתיים נשמע אותך
נואמת על במה באולם גדול ובלי פחד.
קדימה, לעבודה.
להלוויה היו מעדיפים להיות בעצמם בתוך הארון מאשר
לדבר בפני כל הנוכחים (שהפחד מדיבור מפחיד יותר מהמוות)
אלא שזה מתייחס עבור כולם, האנשים שלא מגמגמים.
מה יגיד מישהי שבנוסף לזה גם מגמגם ?
מובן שאת פוחדת ונמנעת. טבעי לגמרי.
תחבקי את הילדה שבך, לא צריך כרגע ייסורי
מצפון שלא הרמת יד ושאלת שאלות. הכל בסדר,
אבל, זו נקודה שממנה מתחילים.
צריך לעבור תהליך, גם לגבי הגמגום וגם לגבי החרדה
החברתית (שלא בהכרח קשורים זה בזה באופן ישיר).
היעד של התהליך הזה לא בהכרח אמור או יכול
לבטל לחלוטין את חוסר שטף הדיבור, למרות שבהחלט
ניתן לנסות לטפל גם בזה.
עם סיכוי הצלחה מאוד גבוה ניתן להגיע למצב בו
את לא חוששת לדבר בכלל ואפילו מאוד נהנית
להrגיש שסוף סוף אפשר להתבטא חופשי.
זה יהפוך להיות כמו לונאפארק, מפחיד אבל כיף.
המרכיבים של התהליך הזה חייבים לכלול
גם תמיכה רגשית, גם טיפולים בסגנון cbt
גם טיפולי שטף וגם מפגשים קבוצתיים עם
אנשים שהם בדיוק כמוך, ולא פחות חשוב,
אלא הכי חשוב, תרגילי חשיפה הדרגתיים.
מעבר לכך, אי אפשר לתת לך פה בסטיפס
את נוסחת הקסם למרות שמשתמש בשם
"הדר מוכתר המלך" דווקא תיאר את
תמצית העניין די טוב, תעבדי קשה
ובעוד שנה שנתיים נשמע אותך
נואמת על במה באולם גדול ובלי פחד.
קדימה, לעבודה.
אנונימי
אז ככה, אני אתן קצת רקע תחילה, כי
צריך להבדיל בין גמגום אחד לאחר.
יש אנשים שזה קורה להם אך ורק
כאשר הם במצבי לחץ וברוב הזמן
הם מדברים מאוד שוטף.
אני התייסחתי לשאלה שלך כאילו
שקיימת בעיה לא רק במצבי לחץ
קשים אלא גם במצב שגרתי.
אחרי שזה נאמר, זאת התשובה שלי:
יש שאומרים שטיפולי שטף קצת מבלבלים
כי הם גורמים לבן אדם להרגיש שצריך בהכרח לתקן
את הדיבור מאשר ללמוד איך להתמודד איתו ואז
זה יוצר סתירה במודעות של המטופל.
מדוע ? כי אם את הולכת לטיפול שטף וזה לא ממש
מצליח, עמוק בפנים במודעות זה נתפס כישלון
שמדליק עוד יותר את הגמגום.
ואכן, ההצלחה של טיפולי שטף יכולה להיות
זמנית ודווקא בזמן אמת לא לעבוד.
מצד שני יש את הגישה שמשלבת במקביל את
שניהם ביחד (הטכני והרגשי) ואז עושים קורס שנותן
תמיכה בכל המישורים, או לפחות מנסה.
לדעתי הטיפולים הכי מועילים הם דווקא
אלו שנותנים כלים להתמודדות רגשית
וקבלה עצמית, משום שלהשקפתי לא ניתן
להתקדם אחרת על באמת, כל טיפול טכני הוא
רק לשים מייקאפ על הבעיה.
לדעתי לשים דגש על תיקון הדיבור הוא
לתת מכנס יוקרתי למקבץ נדבות, במובן
זה, שזה לא יוציא אותו מהעוני.
אגב, גם קלינאי התקשורת יודעים את האמת הזו.
הם טוענים שגם אם שיפור השטף הוא זמני
זה בעצם מחזיר לאדם את האמון בקול שלו מחדש
רוצה להגיד שגם אנשים אשר חזרו לגמגם,
הרגישו אחרת אחרי הטיפול, אפילו שטכנית
לא ממש הביאו לשינוי.
מכאן כבר אפשר להבין שאני אישית חושב
שצריך לעבוד על ההתמודדות בעזרת אותם
טיפולים שמקבלים גם בחרדה חברתית אבל
עם תמיכה של קבוצות ספציפיות שיש בהם
גם אנשים שאיתם תוכלי לשתף דברים על
גמגום שרק הם יבינו. (יש עמותה אחת שמציעה
דברים כאלו, לא רציתי לפרסם פה כלום ולכן
לא ציינתי אף שם אבל אם תעשי גוגל תמצאי)
כל קורס או חוג או סנדת דרמה שכרוכה
בדיבור הוא מאוד מאוד מבורכת !!!!
(חוג משחק תאטרון יכול להיות אחלה)
לצד זה צריך לשקף לך את התמונה המלאה
יש אנשים שנלחמו בכל תוקף באמצעות
תרגילי דיבור טכניים ו"ניצחו" את הגמגום
בעזרתם בלבד. זה לא נפוץ אבל יש כאלו.
אנשים שגמגמו מאוד קשה אפילו כאשר
היו צריכים להגיד את השם שלהם ואחרי
שעות על גבי שעות של תרגול יצאו
שוטפים. אלו מקרים בהחלט קיימים
אך לא הם לא הרוב אלא מיעוט
אין תמימות דעים לגבי השאלה
איזה טיפול הוא הכי טוב, אך
קיימות דעות, ואני הצגתי כאן את שלי.
הסתייגות כאן אומר כי אני לא יודע
בת כמה את וזה גורם חשוב.
זה חשוב מפני שככל שהגיל יותר צעיר
כך הסיכוי להצלחה של טיפולי שטף
הוא יותר גבוה. כך למשל אם היית
אומרת לי שאת בת 14 אז תנסי
קודם כל תרגלי דיבור ואחר כך
עם התוצאה שקיבלת את כל היתר.
בגיל 18 זה פחות יתפוס.
צריך להבדיל בין גמגום אחד לאחר.
יש אנשים שזה קורה להם אך ורק
כאשר הם במצבי לחץ וברוב הזמן
הם מדברים מאוד שוטף.
אני התייסחתי לשאלה שלך כאילו
שקיימת בעיה לא רק במצבי לחץ
קשים אלא גם במצב שגרתי.
אחרי שזה נאמר, זאת התשובה שלי:
יש שאומרים שטיפולי שטף קצת מבלבלים
כי הם גורמים לבן אדם להרגיש שצריך בהכרח לתקן
את הדיבור מאשר ללמוד איך להתמודד איתו ואז
זה יוצר סתירה במודעות של המטופל.
מדוע ? כי אם את הולכת לטיפול שטף וזה לא ממש
מצליח, עמוק בפנים במודעות זה נתפס כישלון
שמדליק עוד יותר את הגמגום.
ואכן, ההצלחה של טיפולי שטף יכולה להיות
זמנית ודווקא בזמן אמת לא לעבוד.
מצד שני יש את הגישה שמשלבת במקביל את
שניהם ביחד (הטכני והרגשי) ואז עושים קורס שנותן
תמיכה בכל המישורים, או לפחות מנסה.
לדעתי הטיפולים הכי מועילים הם דווקא
אלו שנותנים כלים להתמודדות רגשית
וקבלה עצמית, משום שלהשקפתי לא ניתן
להתקדם אחרת על באמת, כל טיפול טכני הוא
רק לשים מייקאפ על הבעיה.
לדעתי לשים דגש על תיקון הדיבור הוא
לתת מכנס יוקרתי למקבץ נדבות, במובן
זה, שזה לא יוציא אותו מהעוני.
אגב, גם קלינאי התקשורת יודעים את האמת הזו.
הם טוענים שגם אם שיפור השטף הוא זמני
זה בעצם מחזיר לאדם את האמון בקול שלו מחדש
רוצה להגיד שגם אנשים אשר חזרו לגמגם,
הרגישו אחרת אחרי הטיפול, אפילו שטכנית
לא ממש הביאו לשינוי.
מכאן כבר אפשר להבין שאני אישית חושב
שצריך לעבוד על ההתמודדות בעזרת אותם
טיפולים שמקבלים גם בחרדה חברתית אבל
עם תמיכה של קבוצות ספציפיות שיש בהם
גם אנשים שאיתם תוכלי לשתף דברים על
גמגום שרק הם יבינו. (יש עמותה אחת שמציעה
דברים כאלו, לא רציתי לפרסם פה כלום ולכן
לא ציינתי אף שם אבל אם תעשי גוגל תמצאי)
כל קורס או חוג או סנדת דרמה שכרוכה
בדיבור הוא מאוד מאוד מבורכת !!!!
(חוג משחק תאטרון יכול להיות אחלה)
לצד זה צריך לשקף לך את התמונה המלאה
יש אנשים שנלחמו בכל תוקף באמצעות
תרגילי דיבור טכניים ו"ניצחו" את הגמגום
בעזרתם בלבד. זה לא נפוץ אבל יש כאלו.
אנשים שגמגמו מאוד קשה אפילו כאשר
היו צריכים להגיד את השם שלהם ואחרי
שעות על גבי שעות של תרגול יצאו
שוטפים. אלו מקרים בהחלט קיימים
אך לא הם לא הרוב אלא מיעוט
אין תמימות דעים לגבי השאלה
איזה טיפול הוא הכי טוב, אך
קיימות דעות, ואני הצגתי כאן את שלי.
הסתייגות כאן אומר כי אני לא יודע
בת כמה את וזה גורם חשוב.
זה חשוב מפני שככל שהגיל יותר צעיר
כך הסיכוי להצלחה של טיפולי שטף
הוא יותר גבוה. כך למשל אם היית
אומרת לי שאת בת 14 אז תנסי
קודם כל תרגלי דיבור ואחר כך
עם התוצאה שקיבלת את כל היתר.
בגיל 18 זה פחות יתפוס.
אנונימי
שואל השאלה:
^אני בת 17 ודי איבדתי את האמונה שאני אצליח לדבר שותף , לא מבינה למה אני דווקא נדפקתי עם מגבלה כזאת .
התכוונתי בשאלה שלי יותר על החרדה חברתית , נגיד איזה פעולות אני יכולה לעשות בתור התחלה כדי להתגבר עלייה בהדרגתיות. לדוגמא לדבר עם מישהו , ללכת לבד לאנשהו.
אני צריכה רעיונות איך להתגבר על החרדה בהדרגתיות.
ואני אשמח גם לטיפים איך לא לדפוק חשבון לאחרים על זה שאני מגמגמת , אני מרגישה שהרבה שופטים על זה ואני יכולה להפוך בשניות למושא ללעג אם אני אפתח את הפה , לכן אני רןצה טיפים לאיך לא לייחס חשיבות לאחרים ולדעות שלהם כלפיי.
^אני בת 17 ודי איבדתי את האמונה שאני אצליח לדבר שותף , לא מבינה למה אני דווקא נדפקתי עם מגבלה כזאת .
התכוונתי בשאלה שלי יותר על החרדה חברתית , נגיד איזה פעולות אני יכולה לעשות בתור התחלה כדי להתגבר עלייה בהדרגתיות. לדוגמא לדבר עם מישהו , ללכת לבד לאנשהו.
אני צריכה רעיונות איך להתגבר על החרדה בהדרגתיות.
ואני אשמח גם לטיפים איך לא לדפוק חשבון לאחרים על זה שאני מגמגמת , אני מרגישה שהרבה שופטים על זה ואני יכולה להפוך בשניות למושא ללעג אם אני אפתח את הפה , לכן אני רןצה טיפים לאיך לא לייחס חשיבות לאחרים ולדעות שלהם כלפיי.
אנונימית
אז לגבי תמיכה בחרדה חברתית:
עבור נוער וילדים שמעתי על עמותת רקפת
וגם על "מים שקטים" (לא יודע אם הם פעילים
צריך לברר) למיטב ידיעתי יש גם מרכזים ממשלתיים
שמעניקים תמיכה קבוצתית שמתמחה בחרדה
חברתית דרך קופת חולים (למשל קבוצה כמו של
צופי מרום בגהה, אולי היא פעילה זה דורש בירור)
ויש גם קבוצות תמיכה (גם דרך זום וגם פרונטליות)
של העמותה העוסקת ספציפית בבעית הגמגום
שנקראת אמב"י. כמו כן, יש קורסים בהם לומדים
דיבור מול קהל (כן, זה מתאים גם לאנשים עם
חרדה חברתית, מי שמרגיש תותח לא מגיע לשם)
זה מיועד לגילאי 18 ומעלה אבל מגיעים לשם
מידי פעם גם קצת מתחת ל 18 זה לא כזה קריטי
הגיל זה לא הכי חשוב בדבר הזה, יש גם סדנאות
של cbt. (מאחר וזה מסחרי אז לא ציינתי את השמות
אבל לא קשה למצוא, מקסימום ארשום לך בפרטי)
כמו כן, אם סדנאות דרמה (או פסיכודרמה) זה
משהו שמדבר אלייך, אז זה עוזר לחרדה חברתית.
עוד משהו טוב שיכול לעזור זה לקרוא את הספר
שנקרא "לקבל את מה שיש", אני לא קראתי את
זה אישית אבל שמעתי אנשים שאמרו שזה מאוד
עזר להם. אם קראת את הספר וזה עשה לך משהו,
אז תוכלי לקחת גם סדנה המבוססת על השיטה
הזאת (שזה בעצם cbt עם שילוב של אימון אישי)
יש גם מאמנים אישיים כלאלטרניטבה לפסיכולוג
ומהם יש כאלו שהם מגמגמים לשעבר.
יש עוד כמה דברים אבל כרגע זה מה שהיה לי
ב"שלוף"
עבור נוער וילדים שמעתי על עמותת רקפת
וגם על "מים שקטים" (לא יודע אם הם פעילים
צריך לברר) למיטב ידיעתי יש גם מרכזים ממשלתיים
שמעניקים תמיכה קבוצתית שמתמחה בחרדה
חברתית דרך קופת חולים (למשל קבוצה כמו של
צופי מרום בגהה, אולי היא פעילה זה דורש בירור)
ויש גם קבוצות תמיכה (גם דרך זום וגם פרונטליות)
של העמותה העוסקת ספציפית בבעית הגמגום
שנקראת אמב"י. כמו כן, יש קורסים בהם לומדים
דיבור מול קהל (כן, זה מתאים גם לאנשים עם
חרדה חברתית, מי שמרגיש תותח לא מגיע לשם)
זה מיועד לגילאי 18 ומעלה אבל מגיעים לשם
מידי פעם גם קצת מתחת ל 18 זה לא כזה קריטי
הגיל זה לא הכי חשוב בדבר הזה, יש גם סדנאות
של cbt. (מאחר וזה מסחרי אז לא ציינתי את השמות
אבל לא קשה למצוא, מקסימום ארשום לך בפרטי)
כמו כן, אם סדנאות דרמה (או פסיכודרמה) זה
משהו שמדבר אלייך, אז זה עוזר לחרדה חברתית.
עוד משהו טוב שיכול לעזור זה לקרוא את הספר
שנקרא "לקבל את מה שיש", אני לא קראתי את
זה אישית אבל שמעתי אנשים שאמרו שזה מאוד
עזר להם. אם קראת את הספר וזה עשה לך משהו,
אז תוכלי לקחת גם סדנה המבוססת על השיטה
הזאת (שזה בעצם cbt עם שילוב של אימון אישי)
יש גם מאמנים אישיים כלאלטרניטבה לפסיכולוג
ומהם יש כאלו שהם מגמגמים לשעבר.
יש עוד כמה דברים אבל כרגע זה מה שהיה לי
ב"שלוף"
אנונימי
באותו הנושא: