10 תשובות
תמיד יכולים לטעות באבחון
אבל אין לי מושג
אבל אין לי מושג
אנונימית
כן, אני מכיר כמה מהסביבה הקרובה באופן אישי שהאבחנה לאוטיזם שהם קיבלו הייתה שגוייה, ויש כאלו שגם עשו אבחון חוזר והאבחנה הזאת התבטלה (זה לא קל לבטל, אבל הוא עשה את זה)
אם בעינייך האבחנה הזאת שגוייה, אז זה מאוד הגיוני, ואת ממש לא צריכה להרגיש שזה משליך עלייך, ואם בעינייך האבחנה הזאת טעות גמורה את יכולה להגיד לעצמך כל פעם שאת חושבת על זה שהאבחנה הזאת שגוייה ומנותקת ממך, ובדברים שאת מתקשה בהם אפשר לטפל בעזרת כל מיני טיפולים פסיכולוגים וכאלה, ואימונים אישיים וחברתיים, הרבה פעמים יש טעויות בדברים כאלו במיוחד כשזה גבולי
לסיכום: לגמרי יש טעויות, ואם את מרגישה שזה שגוי, תנסה לרשום את הדברים שבהם את מרגישה שונה ואחרת, וללכת לטיפול פסיכולוגי/אימון אישי וחברתי שעוזר לחרדות חברתיות ולעבוד על הדברים האלו, וכאשר תרגישי שאת במקום אחר מהבחינה הזאת, תעשי אבחון חוזר בעניין, ויש מצב הגיוני שתוכלי אולי לבטל את האבחנה הזאת
ובכל מקרה, אם את מרגישה שזה פוגע לך בערך העצמי, או שזה שגוי, תזכירי לעצמך שזאת רק אבחנה ואת הרבה יותר מזה, וזה שזה נקבע לא אומר בהכרח מי את, ואת מכירה את עצמך הכי טןב, זה לא אומר שאין לה ערך, אבל אם את מרגישה שגוייה, את יכולה גם לנתק אותה מעצמך, כלומר אוקיי אומרים עליי שאני כזאת, אבל אני חושבת שזאת טעות, ולכן אני לא מקבלת את הקביעה הזאת, אני אולי לא פסיכולוגית, אבל אני מכירה את עצמי הכי טןב, ובמה שאני מתקשה אני אעבוד על זה ואלך לפסיכולוגית ולאימון אישי וחברתי שאולי ייסיע לי לשפר את ההתנהלות שלי מול אנשים, וככה בסוף אני אוכיח לכולם שזאת הייתה אבחנה שגוייה ואני צדקתי, בסוף ההגדרות לא חשובות, את יודעת מי את, ואת הרבה יותר ממה שנכתב בדו"ח, ואם כך נכתב, זה לא אומר שזה בהכרח נכון, ואת יכולה לעבוד על זה גם בלי קשר למה שכותבים או לא, ולהיות מה שאת בלי קשר לסיכום כזה או אחר שנכתב ....
בהצלחה! ❤
אם בעינייך האבחנה הזאת שגוייה, אז זה מאוד הגיוני, ואת ממש לא צריכה להרגיש שזה משליך עלייך, ואם בעינייך האבחנה הזאת טעות גמורה את יכולה להגיד לעצמך כל פעם שאת חושבת על זה שהאבחנה הזאת שגוייה ומנותקת ממך, ובדברים שאת מתקשה בהם אפשר לטפל בעזרת כל מיני טיפולים פסיכולוגים וכאלה, ואימונים אישיים וחברתיים, הרבה פעמים יש טעויות בדברים כאלו במיוחד כשזה גבולי
לסיכום: לגמרי יש טעויות, ואם את מרגישה שזה שגוי, תנסה לרשום את הדברים שבהם את מרגישה שונה ואחרת, וללכת לטיפול פסיכולוגי/אימון אישי וחברתי שעוזר לחרדות חברתיות ולעבוד על הדברים האלו, וכאשר תרגישי שאת במקום אחר מהבחינה הזאת, תעשי אבחון חוזר בעניין, ויש מצב הגיוני שתוכלי אולי לבטל את האבחנה הזאת
ובכל מקרה, אם את מרגישה שזה פוגע לך בערך העצמי, או שזה שגוי, תזכירי לעצמך שזאת רק אבחנה ואת הרבה יותר מזה, וזה שזה נקבע לא אומר בהכרח מי את, ואת מכירה את עצמך הכי טןב, זה לא אומר שאין לה ערך, אבל אם את מרגישה שגוייה, את יכולה גם לנתק אותה מעצמך, כלומר אוקיי אומרים עליי שאני כזאת, אבל אני חושבת שזאת טעות, ולכן אני לא מקבלת את הקביעה הזאת, אני אולי לא פסיכולוגית, אבל אני מכירה את עצמי הכי טןב, ובמה שאני מתקשה אני אעבוד על זה ואלך לפסיכולוגית ולאימון אישי וחברתי שאולי ייסיע לי לשפר את ההתנהלות שלי מול אנשים, וככה בסוף אני אוכיח לכולם שזאת הייתה אבחנה שגוייה ואני צדקתי, בסוף ההגדרות לא חשובות, את יודעת מי את, ואת הרבה יותר ממה שנכתב בדו"ח, ואם כך נכתב, זה לא אומר שזה בהכרח נכון, ואת יכולה לעבוד על זה גם בלי קשר למה שכותבים או לא, ולהיות מה שאת בלי קשר לסיכום כזה או אחר שנכתב ....
בהצלחה! ❤
שואל השאלה:
תודה על התשובה. ❤ האמת שדווקא אם הייתי בטוחה באבחנה הזאת זה היה מרגיע אותי כי הייתי יודעת איזו בעיה יש לי ואיך לטפל בזה. דווקא חוסר הידיעה זה משהו מלחיץ כי אני לא יודעת מה יעזור לי להתגבר על הקשיים. ניסיתי טיפולים פסיכולוגיים במשך השנים ותמיד הפסקתי כי זה לא עזר
תודה על התשובה. ❤ האמת שדווקא אם הייתי בטוחה באבחנה הזאת זה היה מרגיע אותי כי הייתי יודעת איזו בעיה יש לי ואיך לטפל בזה. דווקא חוסר הידיעה זה משהו מלחיץ כי אני לא יודעת מה יעזור לי להתגבר על הקשיים. ניסיתי טיפולים פסיכולוגיים במשך השנים ותמיד הפסקתי כי זה לא עזר
אנונימית
ברור שיכולים לטעות בהבחנה
האם במקרה יצא לך לבדוק על תסמונת אספרגר?
האם במקרה יצא לך לבדוק על תסמונת אספרגר?
שואל השאלה:
כן, והבנתי שזה כמו אוטיזם בתפקוד גבוה
כן, והבנתי שזה כמו אוטיזם בתפקוד גבוה
אנונימית
הו זה ממש לא, אם את רוצה אני יכול לדבר איתך בפרטי
3^ אספרגר היה מדען נאצי שגרם למותם של מאות אם לא אלפי אוטיסטים.
נוסף על כך המחקר שלו היה שגוי. הוא למשל טען שלנשים לא יכול להיות אוטיזם
נוסף על כך המחקר שלו היה שגוי. הוא למשל טען שלנשים לא יכול להיות אוטיזם
^ ריספקט
דווקא מה שתיארת נשמע קצת כמו אוטיזם
אנונימית
היי גם אני אובחנתי לאחרונה אז אני יכולה לנסות לעזור לך מהחוויה שלי:
אובחנתי לפני כמה חודשים באוטיזם ואני מרגישה שאני לא כל כך מזדהה עם הסימפטומים של זה או שאני מזדהה קצת. - הגיוני. בדרך כלל לא כל הסימפטומים מופיעים.
masking אוקיי אני בהתחלה גם הייתי כזה "אני? עושה מאסקינג? מסתירה את האוטיזם שלי? מה פתאום." לא הרגשתי שאני מסתירה משהו, אבל אני חושבת שזה נובע מכך שגדלתי כל החיים בתור מישהי "לא אוטיסטית" וחוץ מזה הרבה פעמים גם מדברים זה שכולם משנים את עצמם כדי להתחבר לסביבה, אבל מאסקינג זה עמוק יותר מכך ומשפיע הרבה יותר.
זה למשל אם את מרגישה ממש רע בסביבה מסוימת, ואת לא מראה את זה.
הדחקה של רגשות- אני הרבה פעמים כשאני עם חברים או אנשים אני נזהרת לא לבכות ואז בבית הכל יוצא.
תעשה שאת תמיד חייבת להיות לשלוט בכל פעולה קטנה שלך.. הרבה פעמים זה גם לא מודע.
בעיקר אנשים סביבי מצביעים על זה שאני שונה ולא מתקשרת מספיק טוב עם הסביבה, ואני לא יודעת אם זאת הגזמה לומר שזה אוטיזם או שאני פשוט ביישנית. חשבתי פעם שיש לי חרדה חברתית אבל אני גם לא לגמרי מזדהה עם זה, כן יש מצבים שבהם אני מרגישה חרדה, אבל לפעמים אני לא מרגישה חרדה ובכל זאת מתקשה להבין איך להצטרף לשיחה או איך לגשת לאנשים, וגם בזה אני לא יודעת אם זה פשוט כי יש לי אופי מופנם או שזה בגלל אוטיזם. אני גם מתקשה בניהול זמן, ואני לא יודעת אם אני מתעצלת או שזה קשור לאוטיזם. וגם יש משהו שנקרא autistic burnout, ואני לא יודעת אם אני חווה את זה או שאני מגזימה
- לא חושבת שאוטיזם ואופן מופנם הם שני דברים שלא יכולים לבוא ביחד.
ניהול זמן- קשור לאוטיזם. לא קשור לעצלנות
זה משהו שנקרא תפקודים ניהוליים
אובחנתי לפני כמה חודשים באוטיזם ואני מרגישה שאני לא כל כך מזדהה עם הסימפטומים של זה או שאני מזדהה קצת. - הגיוני. בדרך כלל לא כל הסימפטומים מופיעים.
masking אוקיי אני בהתחלה גם הייתי כזה "אני? עושה מאסקינג? מסתירה את האוטיזם שלי? מה פתאום." לא הרגשתי שאני מסתירה משהו, אבל אני חושבת שזה נובע מכך שגדלתי כל החיים בתור מישהי "לא אוטיסטית" וחוץ מזה הרבה פעמים גם מדברים זה שכולם משנים את עצמם כדי להתחבר לסביבה, אבל מאסקינג זה עמוק יותר מכך ומשפיע הרבה יותר.
זה למשל אם את מרגישה ממש רע בסביבה מסוימת, ואת לא מראה את זה.
הדחקה של רגשות- אני הרבה פעמים כשאני עם חברים או אנשים אני נזהרת לא לבכות ואז בבית הכל יוצא.
תעשה שאת תמיד חייבת להיות לשלוט בכל פעולה קטנה שלך.. הרבה פעמים זה גם לא מודע.
בעיקר אנשים סביבי מצביעים על זה שאני שונה ולא מתקשרת מספיק טוב עם הסביבה, ואני לא יודעת אם זאת הגזמה לומר שזה אוטיזם או שאני פשוט ביישנית. חשבתי פעם שיש לי חרדה חברתית אבל אני גם לא לגמרי מזדהה עם זה, כן יש מצבים שבהם אני מרגישה חרדה, אבל לפעמים אני לא מרגישה חרדה ובכל זאת מתקשה להבין איך להצטרף לשיחה או איך לגשת לאנשים, וגם בזה אני לא יודעת אם זה פשוט כי יש לי אופי מופנם או שזה בגלל אוטיזם. אני גם מתקשה בניהול זמן, ואני לא יודעת אם אני מתעצלת או שזה קשור לאוטיזם. וגם יש משהו שנקרא autistic burnout, ואני לא יודעת אם אני חווה את זה או שאני מגזימה
- לא חושבת שאוטיזם ואופן מופנם הם שני דברים שלא יכולים לבוא ביחד.
ניהול זמן- קשור לאוטיזם. לא קשור לעצלנות
זה משהו שנקרא תפקודים ניהוליים
אנונימית
באותו הנושא: