למה אני מרגישה מרוקנת ועייפה אחרי שאני מדברת עם אחותי הקטנה? אפילו על דברים ממש קטנים..

שואל השאלה:
היא בת 13 אני 16

שואל השאלה:
כן אבל למה זה קורה? היא בקושי שואלת משהו

לוקח לך אנרגיה,
אולי יש לך אליה פחות סבלנות ויכולת הקשבה ולכן זה סוחט אותך.

שואל השאלה:
כן אבל איך להפסיק את זה? אני והיא לא ביחסים טובים כלכך וכשאנחנו מדברות או אחת עם השניה לכמה רגעים אני מרגישה עייפה בטירוףף

לנסות לעשות איתה דברים שאת נהנת מהם, לדבר על דברים שאת יכולה לדבר עליהם הרבה כי הם מעניינים אותך,
לצאת ולעשות דברים כיפים שיתנו לכן קצת זמן חיבור ואיכות ביחד, בצורה מבוקרת, תוך הגבלת זמן מראש.

ממבט בתגובות אני רואה שאמרת שאתן ביחסים לא כל כך טובים ונשמע שזה קשור.. יחסים לא טובים, במיוחד כאלה שאנחנו מנסים להתאמץ עליהם בכל זאת (כמו שנשמע שאת עושה) יכולים לקחת מאיתנו המון אנרגיה, זה מעייף להתנגד לאינסטינקטים, ושצפות כל מיני תחושות קשות שאני לא יודעת אם את מרגישה בנוח לדבר איתה עליהן.. אני גם לא יודעת מה עוד קורה ביחסים ביניכן ובדינמיקה של השיחות ביניכן, מי מובילה את השיחה, מי עוקצנית, מי הולכת על ביצים וכו'.. יש המון דברים שיכולים להיות מעייפים בשיחה. אני כן חושבת שאם את רוצה להתקרב אליה וזה חשוב לך זה אפשרי. את צריכה להיות סבלנית כי זה יקח זמן וגם חשוב שתנסי להיות פתוחה איתה ולשתף גם בתחושות קשות (באופן ובמידה שאת חושבת שהיא תצליח להכיל), במיוחד תחושות שקשורות ביחסים ביניכן ושעולות מתוך השיחה ביניכן כי בדרך כלל זה מה שהכי מכביד על קשר ומעייף בשיחה- שמצטברות תחושות תוך כדי שאי אפשר או קשה להביא לידי ביטוי בשיחה. לעומת זאת, עוד דבר שלפעמים מכביד- בדיוק ההפך. אני קצת פחות נתקלת בזה אבל קורה שיש קשרים שבהם כל מהות השיחה היא עמוקה ועל קשיים ואתגרים בקשר ותחושות קשות וכו' וכו', גם הקיצון הזה יכול להיות מעייף ומכביד בשלב מסויים וחשוב מדי פעם לעשות גם משהו שטותי וכיף יחד בלי איזשהו משקל מאוד גדול. קיצר, נסי להבין איפה את על הסקאלה הזו ולאן צריך לאזן.