דתיים/ מאמינים/ אגנוסטים מה דעתכם על זה?

יש משהו באמונה שעוזר לי להאמין שיש מישהו שמשגיח עלי הרבה יותר קל לי להבין למה צריך לעשות כל דבר בדת
לדוגמא ישר שמתעוררים צריך להגיד מודה אני לפני שמתיישבים אפילו, ורופאים אומרים שיש טווח של כמה שניות מאיך שאתה קם שזה מסוכן להתיישב אם אני לא טועה 8 שניות ,וברגע שבן אדם אומר מודה אני ה שומר עליו ויש לזה סיבה .
וה נותן לי סיבה להמון שאלות שיש ,אבל מצד שני גם גורם לי לשאול הרבה וזה היופי.

אני ממש מתחבר לרעיון ואני גם חושב שהוא נכון במושג "דת"
ספציפית יהדות היא לא דת היא לאום וזהות, ככה שהאמונה שלי ב"השם" היא במקום הרבה יותר עמוק מתשובות לשאלות או תקווה לגן עדן ומניעה מגהינם זה פשוט הרבה מעבר לזה

אדרבה, ככל שאדם נכנס לעומק הדת, בעיקר לסוד, הוא מתרגל לזה שיש דברים שבעינינו הם סתירה, ובעבור הקב"ה הם אינם סתירה כלל. אך בתא הדת, הסתירות הללו לא היו קיימות מלכתחילה.
וככל שאדם גדול יותר במעלתו, כך הוא יותר קרוב לבורא, כלומר כך הוא יותר דומה לקב"ה, הוא עצמו מדמה יותר לקב"ה ובכך אותם סתירות פחות סותרות בעבורו, ו'אלו לרוב לא דברים שהיה יכול להבין בשכל אנושי, אלא רק בשכל שדומה לשכל של הקב"ה, ככל שדומה יותר שכלו לחמה האין סופית, כך הןא יכול להתמודד עם יותר ויותר סתירות

בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה נ"ב הסביר זאת הלשון הזו:

"מַה שֶּׁקָּשֶׁה קֻשְׁיוֹת עַל הַצַּדִּיקִים, זֶהוּ מֻכְרָח לִהְיוֹת כִּי הַצַּדִּיקִים מִתְדַּמִּים לְיוֹצְרָם, כַּמּוּבָא וּכְמוֹ שֶׁקָּשֶׁה קֻשְׁיוֹת עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַך כְּמוֹ כֵן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה קֻשְׁיוֹת עַל הַצַּדִּיק כִּי הוּא מִתְדַּמֶּה אֵלָיו יִתְבָּרַך וּבְעִנְיָן הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁקָּשֶׁה עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַך מַרְגְּלָא בְּפֻמֵּהּ לוֹמַר אַדְּרַבָּא, כָּך רָאוּי לִהְיוֹת דַּיְקָא, שֶׁיִּהְיוּ קֻשְׁיוֹת עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַך וְכָך נָאֶה וְיָפֶה לוֹ יִתְבָּרַך לְפִי גְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ כִּי מֵעצֶם גְּדֻלָּתוֹ וְרוֹמְמוּתוֹ, שֶׁהוּא מְרוֹמָם מְאֹד מִדַּעְתֵּנוּ עַל כֵּן בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר שֶׁנָּבִין וְנַשִּׂיג בְּשִׂכְלֵנוּ הַנְהָגָתוֹ יִתְבָּרַך וְעַל כֵּן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיוּ עָלָיו יִתְבָּרַך קֻשְׁיוֹת כִּי כָּך נָאֶה וְיָפֶה לְהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַך, שֶׁיִּהְיֶה מְרוֹמָם וְנִשָּׂא מִדַּעְתֵּנוּ שֶׁעַל יְדֵי זֶה קָשֶׁה הַקֻּשְׁיוֹת כַּנַּ"ל וְאִם הָיָה הַנְהָגָתוֹ כְּפִי חִיּוּב דַּעְתֵּנוּ אִם כֵּן הָיָה, חַס וְשָׁלוֹם, דַּעְתּוֹ כְּדַעְתֵּנוּ."

טבע האדם זה פחד ממחוייבות

שואל השאלה:
הוא הסביר את זה בצורה יותר מפורטת, שזה טבע האדם

כן זה בהחלט אחת הסיבות שאנשים מאמינין בדת..זה פותר להם בעיות זה לא גורם לאי ידיעה וכו וכו

הוא טועה כמובן

מה שהוא היה אמור לומר, זה שיש אנשים שמפחדים ממחוייבות ולכן צריכים להמציא תירוצים כדי להתחמק ממנה, כמו מה שהוא אמר כאן

ממש לא...הדת נותנת להם משמעות לחיים שבלעדיה הם ירגישו אבודים זה הסיבה שהם נשארים שם....ואנונימי אתה מצחיק אתה חושב שמי שדתי יותר קל לו עם מחויבות מאשר מי שלא דתי?

מעיקרא הוא צודק, אך לא כל מי שמאמין באלוהים מאמין בגלל זה.
טבע האדם הוא הרצון לקבל ולכן כשהאדם חסר ידיעה בדבר מה אז הרצון לקבל שלו לא מלא בשפע (השפע במקרה הזה הוא הידיעה). אם אדם יפעל מצד טבעו, באופן אינסטינקטי, אז האדם יפעל רק כשהוא יודע למה הוא פועל ולמה הוא צריך לעשות את זה. אבל מה יקרה כשהאדם יכנס לתהומות גבול הידיעה הנוגדות את האינסטיקנט הגאוותני הזה?

מצד אחד לנסות להשלים את חוסר הידיעה מתוך חוסר השכלה - זו התחמקות ועצלנות אינטלקטואלית, כאן האדם מכיר בהם אך לא יודע לוותר להם ומנסה להילחם מול מה שאין בו יכולת להילחם מולו. אבל מצד שני לא לנסות בכלל להשלים ועדיין לפעול מתוך האינסטינקט שמורה לי ללכת רק לפי הידיעה שלי - זו אי-הכרה בשפלותו של האדם, ומתוך כך האדם פועל רק לפי הנראה לו ולפי הנגלה והנודע לו, וממילא דרך זאת הוא יחווה מציאות מטריאלסטית שלא מנסה לגרד את הלמעלה ממנו, אדם כזה הוא אדם חומרני המכיר רק בגבולות הראות הרדודה שלו.

לכן האדם צריך להכיר בגבולות הידיעה שלו, אבל לא לנסות להילחם מולן או לחלופין לנסות להתכחש אליהן ולפעול רק מתוך הנודע לי. אלא להיות כעניו וכמכיר במיעוטו לעומת הרם והלמעלה ממנו, בבחינת תלמיד הנכנע בפני רבו שאפילו יאמר לו אור הוא חושך - עשה כציוויו (יש להאריך בעניין המשל הזה כדי להבינו על בטרייו אבל זה לא העניין כרגע אלא רק להמשיל את גודל הכניעה שלנו מול הרם ממנוּ).

אבל מכל מקום, אם נדבר על עניין האלוהות ולא על עניין חוסר הידיעה המוחלט כשלעצמו, כלומר לעניין האם כל הגעה אל אלוהים היא רק מתוך חוסר ידיעה - אז יש כאלו שמאמינים באלוהים מתוך מה שכתבת (אלוהי הפערים), אך לא כולם עושים את זה ויש כאלו שקנו לעצמם את האמונה מתוך יגיעה וטרחה ולא עצלנות מחשבתית, אי אפשר לומר את זה על כולם.
אך הגעה לאלוהים רק מתוך חוסר ידיעה היא פשוט לא עומדת כי אם יוכח הסבר לחוסר ידיעה שהייתה עד כה שהיא לא אלוהים כביכול - אז האמונה לא תחזיק.