אנשים שלבד בבית ספר, איך אתם מתמודדים?

וואו סיפור חיי לכל התיכון
פשוט מבינים שאין מה לעשות ושבבית ספר החלק החברתי הוא איזה רבע שעה של הפסקה אז זה לא כזה משנה
קוראים ספר מציירים מאזינים למוזיקה או פשוט מארגנים ספרים בין שיעורים

שימי שירים באוזניה אחת ותציירי או שתעשי שיעורי בית

שואל השאלה:
אתם אמיצים עצם העובדה שהייתם לבד ועשיתם בעצמכם דברים משהו שאני לא יכולה לעשות.

בעבר הייתי לבד בבית ספר, הייתי קוראת ספרים, ישנה, יושבת לבד וחושבת.. זה קשה אבל מתמודדים. עכשיו למזלי אני כבר לא לבד... גם את תגיעי לזה, אני מאמינה בך❤

שואל השאלה:
אני לא לבד אבל אין דבר יותר גרוע מלפחד להיות לבד ולהיות עם אנשים צבועים רק מהפחד של איך יתפסו אותי שאני אראה לבד

חח... אצלי האנשים שהם לא לבד הם האנשים שאני מקנא בהם. לא יודע מה עם האחרים שהם לבד, אבל זה ממש לא כיף. זה גם לא בא מתוך אומץ, זה בא מתוך קושי חברתי מכל צורה שהיא. אני לא עושה את זה כי אני אמיץ. אני לא בחרתי להיות לבד. לחזור כל שנה לתיכון בידיעה שאני מנותק לחלוטין מכל השכבה שלי זה הדבר שאני הכי שונא.
אבל אני מניח שאצל כל האחד הדשא של השכן ירוק יותר

שואל השאלה:
לא התכוונתי לזה ככה, אני מבינה את הכאב שלך ושל האחרים וגם אני כזאת אבל אני נכנסת לחבורה של אנשים שהם רק פוגעים בי, ואני יכולה לבחור ללכת זה יעשה לי יותר טוב על הלב אבל אני כלכך מפחדת מהלבד שכשאני רואה אתכם לבד אני אומרת "הם כלכך אמיצים" ואני מרגישה כאילו אתם ההשראה שלי אני מפחדת רק מאיך שיתפסו אותי כמו "בודדה" "חסרת חברים" או "למה את לבד בהפסקות?"