אפשר להסכים שכל אחד יחיה את האני הדתי שלו לפי "דתי לדעתי" בלי שישפטו אף אחד?

כן.

את לא מתארת דת את מתארת אמונה
הדת הולכת בדרך מסויימת, אם את חורגת מהדרך הזאת את לא בדת

מסכים איתך
אני בגדול יהודי אך בגלל הכפייה שיש וזה שהמדינה טוענת שהיא מתנהלת באופן יהודי זה מרחיק אותי מהיהדות ברמה שאני כבר לא מגדיר את עצמי יהודי כי להגדיר את עצמך יהודי זה כנראה למנוע זכויות כמו חתונה אזרחית ותחבורה ציבורית בשבת
אז אם זה הערך של היהדות אני מחליט לא להיות יהודי.
וחבל כי זה חלק מההיסטוריה שלי וגורמים לי לוותר עליה

לא.

^אלחמדוללה אח יקר!
צודק.
וכן

אין פה עניין של קסם

יש טוב ויש רע
יש נכון ויש שגוי
זה לא לפי המתבונן
זה לפי המציאות

אני לא אשנא בן אדם כי הוא סתם לדוגמה חילוני אבל זה ממש לא אומר שאני צריך להסכים עם מה שהוא עושה(כשזה נוגד את ההלכה)

אם אדם מקשיב להלכה ואת לא מקשיבה להלכה - הוא יותר דתי ממך

וואי בחיים לא חשבתי על זה ככה וואלה אני מסכימה איתך לגמרי ב100 אחוז

לא, כי דת זה לא משהו "על פי דעתי".

"דת" - זה חוקים ברורים, זאת כל המשמעות של המילה "דת": "חוק" (עייני אסתר ג, ח).

מן הסתם שכן צריך להתנגד לזה שעוברים על החוקים.

זה לא סתם עניין של אמונה, אלא עניין של ציות לחוקים.

גם לפי הדת אין דבר כזה חילוני דתי וכו... כי כל אחד יקר בעיני השם והאדם יראה לעיניים והשם יראה ללבב

לא. כי בלי הגדרה אובייקטיבית למה שה דתי, אנשים יתחילו לאכול חזיר ולשים כיפה ולהגיד שהם דתיים כי ככה הם מגדירים את זה.
אבל כן בנוגע לדברים שהם יותר קטנים.
הבעיה שדברים קטנים הופכים לגדולים