מה דעתכם על הפואמה שכתבתי?

שתי דרכים התפצלו בעץ צהוב,
וסליחה לא יכולתי לטייל בשתיהן
ולהיות מטייל אחד, הרבה עמדתי
והסתכלתי למטה אחד הכי רחוק שיכולתי
לאן שזה התכופף בסבך;

אז לקחתי את האחר, כהוגן,
ואולי יש את הטענה הטובה יותר,
כי זה היה עשב ורצה ללבוש;
אם כי לגבי זה העוברים שם,
לבשו אותם באמת בערך אותו הדבר,

ושניהם באותו בוקר באותה מידה שכבו
בעלים אף צעד לא דרך בשחור.
הו, שמרתי את הראשון ליום אחר!
ובכל זאת לדעת איך דרך מובילה לדרך,
פקפקתי אם אני אי פעם צריך לחזור.

אני אספר את זה באנחה,
איפשהו גילאים וגילאים מכאן:
שתי דרכים התפצלו בעץ, ואני-
אני לקחתי את האחד פחות מטוייל על ידי,
וזה עשה את כל השינוי.