מה דעתכם על הפואמה שכתבתי?

שני דרכים התפצלו ביער צהוב,
וסליחה שלא יכולתי לנסוע בשניהם
ותהיה מטייל אחד, הרבה זמן עמדתי
והסתכלתי למטה אחד ככל שיכולתי
לאן שהתכופף בסבך;

ואז לקח את השני, כהוגן,
ואולי יש את הטענה הטובה יותר,
כי זה היה עשב ורצה ללבוש;
אם כי לגבי זה המעבר שם
לבשתי אותם ממש בערך אותו הדבר,

ושניהם באותו בוקר שכבו באותה מידה
בעלים אף מדרגה לא דרכה בשחור.
הו, שמרתי את הראשון לעוד יום!
אבל לדעת איך הדרך מובילה לדרך,
פקפקתי אם אי פעם אחזור.

אני אספר את זה באנחה
אי שם עידן ועידנים ומכאן:
שני כבישים התפצלו בעץ, ואני-
לקחתי את זה שפחות נסע בו,
וזה עשה את כל ההבדל.