מה דעתכם על הפואמה שכתבתי?

אז קמת בבוקר, רעב ועייף, רצית במקום בית ספר-מחלה לזייף.
בצעדים נגררים צעדת למקרר, הסתכלת הסתכלת, אבל המקרר-סורר.
לפתע נגלה לו מאחוריי סיר גדול, הקוטג' שאתמול רצית לאכול.
איפה למרוח? חשבת בכוח.
אז אמא יצאה ואמרה על על לחם, פיתה ואפילו סתם כך, קוטג לעולם לא זורקים לפח!