החיים שלי זבל אין לי כבר כוח אני לא יודעת מה לעשות

היי אנונימית יקרה,
משערת שמאחורי המשפט הקצר מסתתר סיפור ארוך שכואב מכדי לפרט עליו.

מבינה שאת מתמודדת עם מצוקה משמעותית שמשאירה אותך מרוקנת מכוחות, גורמת לך להרגיש על סף ייאוש.
יכול לתאר לעצמי שזה מרגיש כמו לנסות להחזיק משקולת כבדה מעל הראש, ועוד רגע זה מרגיש כאילו את עומדת לקרוס תחתיה.

שומעת כמה עייפה את מרגישה. מרגישה כמה את חסרת אונים מול השאלה "איך להמשיך מכאן", ותוהה איך אפשר לשרוד עוד יום.
כמה לא מובן מאליו שאת בכל זאת מנסה למצוא את הדרך להצליח לעבור עוד יום במציאות המטלטלת הזו.

יקרה, אינך חייבת לעבור תקופה מטלטלת כזו לבד.
האם יש מישהו בסביבתך הקרובה שאת יכולה לשתף אותו בכך? אולי בן משפחה? מחנכת או יועצת?

יש לנו פודקאסט בנושא דיכאון, ואיך אפשר להתמודד איתו ולא לתת לו להשתלט:
https://sahar.org.il/depression/
אולי זה יתן מענה לשאלות שאת מתמודדת איתן.

אם תרגישי שזה נכון לך, מזמינה אותך לצ'אט של סה"ר- סיוע והקשבה ברשת, לשיחה אנונימית במרחב נטול שיפוטיות, שבו אפשר לדבר על כל מה שעובר עליך, בקצב שלך, ורק כמה שנכון לך לשתף.

שלך,
מתנדבת סה"ר.

וואו אני פה אם את רוצה,אני לא יכולה להבטיח אבל אם הצלחת לשרוד עד עכשיו את חזקה.
אל תישברי. אני פה איתך