משתפת קצת, אשמח שתקראו ותייעצו 3>

תקחי איתך מטען נייד

בטוח יהיה הרבה שקעים בחדר אני לא חושבת שיהיה לך בעיה עם זה
בהצלחה:)

אני חושבת שאם תסבירי לאותה ילדה/ילדות שאיתך בחדר על זה הן יתנו לך כי אין סיכוי שהן יתנו לך לסבול ואני לא בטוחה שיש שקעים ליד המיטות אבל בחדר חייב להיות שקעים

קודם כל תגיעי הכי עייפה שאת יכולה כדי שתרדמי הכי מהר שאת יכולה. ולדעתי כדי לך להביא מטען נייד ומטען רגיל, תשתפי את אחד מהאחראים על זה ואם לא יהיה לכן מטענים בחדר אז הוא יעזור לך בזה..
בהצלחה:)

שואל השאלה:
באמת תודה לכל האנשים פה!

תקשיבי. אני לא הייתי יוצא לטיולים כי שנאתי לישון בחוץ.
וכשאני אומר שנאתי, *שנאתי*. זה לא היה מחרדה חברתית אלא מזה שפשוט שנאתי לישון מחוץ למיטה שלי. לא יכולתי.
והפסדתי הרבה טיולים מזה. אבל לקראת סוף כיתה ח'(שזה היה סוף הטיולים שבהם ישנתי בחוץ. כי בכיתה ט' עברתי בית ספר.. והכיתה כבר הייתה אחרת, ולא כזו שהתחברתי אליה כל כך), התחלתי ללכת. וזה היה ממש כיף. מאוד כיף.
אני ממליץ. ואני חושב שתכיני את עצמך כמה שאת יכולה, אבל תגידי לעצמך שגם אם שכחת משהו, זה לא נורא, ויכולים לאלתר, או לבקש ממישהו, ותקחי את זה בתור אתגר והרפתקה.
ואת תרגישי מוזר. חד משמעית. אבל אם יש לך חברים בכיתה ואת תהיי איתם, את תהני כל כך שהרגעים של המוזרות יעברו כאילו לא היו. וגם אם הם יחזרו אחרי זה את תלמדי להתרגל. וזה בדיוק הקטע, הלמידה להתרגל לחוויה חדשה, ולהינות ממנה. ובמקרה הזה, יש הרבה מה להנות.
לפחות אצלי, אנחנו שיחקנו משחקי קופסא בתוך האוהל, ומשחקים בדשא בחוץ. וזה היה כיף רצח. לא יודע איך זה אצליכם. אבל אם אתם עושים דברים כאלה, הבדידות וכל זה יעבור מהר ממש ואת תתרגלי, וככל שיעברו יותר לילות תתרגלי יותר.
זה לפחות מהניסיון והחוויות שלי.

שואל השאלה:
^אומייגד! לא נשארו לי פרחים אבל אתה מדהים.