כתבתי קטע, בכנות, מה דעתכם?

"אל תיהי עצובה, גם אם את חושבת שרת לא מספיק טובה,
את יפה, את חזקה, את מדהימה, גם אם אנשים חושבים אחרת, תראי להם למה את מסוגלת.
אנשים יכולים להיות רעים, אבל זה לא פותר אותך מלחשוב דברים טובים.
אחרי כל מה שעברת? לא חבל שהכל יילך לפח? לא חבל שהכל יהיה לשווא?
אבל על מי את עובדת, לא משנה עד כמה קשה לך, רע לך, את תמיד תמשיכי לשדר שהכל בסדר, אבל בסוף כל יום, את תבכי לך לבד בחדר...

(מדבר על התקופה שהייתה לי פעם)