8 תשובות
מפריע לי שהוא עוד לא יודע שאנחנו ביחד
שואל השאלה:
@devilish trio בכל זאת, את רואה את עצמך מתחתנת איתו וחיה עם זה לשארית ימייך? כשיבוא גבר ויתן לך יותר יחס ותשומת לב, את תישארי נאמנה? כי זאת התפשרות לא פשוטה בסופו של דבר
@devilish trio בכל זאת, את רואה את עצמך מתחתנת איתו וחיה עם זה לשארית ימייך? כשיבוא גבר ויתן לך יותר יחס ותשומת לב, את תישארי נאמנה? כי זאת התפשרות לא פשוטה בסופו של דבר
שואל השאלה:
@אלפי, תשובה יפה. מקווה שתצליחו, זאת סוגיה לא פשוטה אבל באמת אפשר לעבוד על זה בהצלחה
@אלפי, תשובה יפה. מקווה שתצליחו, זאת סוגיה לא פשוטה אבל באמת אפשר לעבוד על זה בהצלחה
מפריע לי שאין לי אומץ לדבר איתו ולספר לו מה אני מרגישה. לצערי אני לא מנסה מספיק לגרום לו להיות מודע לזה שאני רוצה שמשהו ביננו יתקדם, אפילו אם רק נדבר, מילה, משהו.
אני חוששת שאולי הוא בכלל לא מרגיש כלום, או שאם הוא כן אז פתאום כן יתחיל משהו, ואז תהיה האחריות לדאוג שהקשר יעבוד, אני מפחדת אם יקרה משהו ותהיה בעיה, אני מפחדת מכל כך הרבה דברים, אין לי מושג מה בעצם המטרה שלי, מה בעצם אני רוצה. שלא נדבר על שאני בכלל לא יודעת אם אני רוצה מערכת יחסים, לדעתי אני פשוט רוצה שהוא ידע וזהו לבינתיים אבל זה כל כך קשה לבוא ולהגיד משהו כי טוב שנינו שקטים, מופנמים, כן יש מבטים ואנחנו דיי באותה סביבה, אותו רחוב בתים ממש קרובים, אותה דרך לבית ספר (סליחה אם זה לא היה מובהר שאני תיכוניסטית) אותן שעות לימוד, אותה כיתה, יושבים קרוב בשני שיעורים, תמיד יש איזה מתח ביננו שלפעמים יש יותר ולפעמים פחות, אבל אף פעם לא יותר מזה.
מרגישה קצת טיפשה שאני כל כך מתלבטת וחוששת, אני רק בתיכון אז למה כל כך קשה לי להתמודד עם הדברהה, אני אפילו לא יודעת אם זה קראש או לא או יותר מזה, אני כל הזמן חושבת עליו, כבר שנתיים. כלומר מה שמציק לי זה שאני רק ילדה, מתי בדיוק התחלתי לחשוב על כל הדברים האלה, כאילו פה אתם דיברתם על ממש מערכות יחסים ואתם אשכרה בוגרים, אני לא, אבל אני מרגישה כאילו יש ציפיות שכבר יהיה משהו איתי, ציפיות מעצמי לעשות צעד מסויים, אני מרגישה שאני גדלה מהר מדי, אבל מצד שני שאני עוד לא מוכנה לכלום, כאילו קפצתי כיתה בטעות.
אני חוששת שאולי הוא בכלל לא מרגיש כלום, או שאם הוא כן אז פתאום כן יתחיל משהו, ואז תהיה האחריות לדאוג שהקשר יעבוד, אני מפחדת אם יקרה משהו ותהיה בעיה, אני מפחדת מכל כך הרבה דברים, אין לי מושג מה בעצם המטרה שלי, מה בעצם אני רוצה. שלא נדבר על שאני בכלל לא יודעת אם אני רוצה מערכת יחסים, לדעתי אני פשוט רוצה שהוא ידע וזהו לבינתיים אבל זה כל כך קשה לבוא ולהגיד משהו כי טוב שנינו שקטים, מופנמים, כן יש מבטים ואנחנו דיי באותה סביבה, אותו רחוב בתים ממש קרובים, אותה דרך לבית ספר (סליחה אם זה לא היה מובהר שאני תיכוניסטית) אותן שעות לימוד, אותה כיתה, יושבים קרוב בשני שיעורים, תמיד יש איזה מתח ביננו שלפעמים יש יותר ולפעמים פחות, אבל אף פעם לא יותר מזה.
מרגישה קצת טיפשה שאני כל כך מתלבטת וחוששת, אני רק בתיכון אז למה כל כך קשה לי להתמודד עם הדברהה, אני אפילו לא יודעת אם זה קראש או לא או יותר מזה, אני כל הזמן חושבת עליו, כבר שנתיים. כלומר מה שמציק לי זה שאני רק ילדה, מתי בדיוק התחלתי לחשוב על כל הדברים האלה, כאילו פה אתם דיברתם על ממש מערכות יחסים ואתם אשכרה בוגרים, אני לא, אבל אני מרגישה כאילו יש ציפיות שכבר יהיה משהו איתי, ציפיות מעצמי לעשות צעד מסויים, אני מרגישה שאני גדלה מהר מדי, אבל מצד שני שאני עוד לא מוכנה לכלום, כאילו קפצתי כיתה בטעות.
שואל השאלה:
ברשותך בואי נמשיך את מה שאת אומרת, למה אין לך אומץ לשתף אותו? ממה את חוששת?
ברשותך בואי נמשיך את מה שאת אומרת, למה אין לך אומץ לשתף אותו? ממה את חוששת?
קשה לי כי אני יודעת שהוא אוהב אותי הכי שיש אבל לא תמיד שאני צריכה את החיבוק שלו ואת התמיכה שלו הוא יהיה שם בשבילי
אנונימית
שואל השאלה:
רק עכשיו אני קולט שהיה לי באג וראיתי רק שתי שורות מההודעה חחח אני קורא עכשיו הכל. תודה על השיתוף
רק עכשיו אני קולט שהיה לי באג וראיתי רק שתי שורות מההודעה חחח אני קורא עכשיו הכל. תודה על השיתוף
שואל השאלה:
קודם כל השאלה מופנית עבור בני זוג אבל מה שכתבת מעניין ממש. נגיד ככה, מה יש לך להפסיד אם תנסי לקחת את זה קדימה? בנים בדרך כלל לא מחוזרים על ידי הרבה בנות אז יזרמו לכיוון הזה, במיוחד בגילאים האלה. נשמע שאת מנסה לחשוב יותר מדי על מה את רוצה בנסיום למצוא פתרון, אבל תכלס את לא תמצאי את הפתרון בחיים בלי לנסות. לקח לי שנים של זוגיויות ופרידות כדי להבין מה אני מחפש ואני עדיין לומד את עצמי. ובכללי נשמע שאת רגישה ופתוחה רגשית שזה דבר ממש מקסים, לא מכיר את הבחור אבל מאמין שאם יש לו שכל ויש בינכם משיכה פיזית הוא ילך על זה בלי לחשוב. אז תנסי. מקסימום לא יתאים לכם, הכל טוב. לוקחים צעד אחורה. קורה.
קודם כל השאלה מופנית עבור בני זוג אבל מה שכתבת מעניין ממש. נגיד ככה, מה יש לך להפסיד אם תנסי לקחת את זה קדימה? בנים בדרך כלל לא מחוזרים על ידי הרבה בנות אז יזרמו לכיוון הזה, במיוחד בגילאים האלה. נשמע שאת מנסה לחשוב יותר מדי על מה את רוצה בנסיום למצוא פתרון, אבל תכלס את לא תמצאי את הפתרון בחיים בלי לנסות. לקח לי שנים של זוגיויות ופרידות כדי להבין מה אני מחפש ואני עדיין לומד את עצמי. ובכללי נשמע שאת רגישה ופתוחה רגשית שזה דבר ממש מקסים, לא מכיר את הבחור אבל מאמין שאם יש לו שכל ויש בינכם משיכה פיזית הוא ילך על זה בלי לחשוב. אז תנסי. מקסימום לא יתאים לכם, הכל טוב. לוקחים צעד אחורה. קורה.
באותו הנושא: