עוד מישהו חושב פה שדחיית סיפוקים זה דבר די טיפשי??

לא
זה מלמד אותנו להסתדר בכל מצב, גם כשאין לנו את מה שאנחנו רגילים אליו וגם נותן לנו שליטה על החיים שלנו ושהסיפוקים שלנו לא ישלטו בנו
לדחות סיפוקים זה ממש לא לעשות משהו שאנחנו לא אוהבים

נניח אם מישהו בדיאטה, ויש לו אפשרות לאכול עוגה, הוא דוחה את הסיפוק של אכילת העוגה בשביל להגיע למטרה שלו

לפעמים פשוט חייבים לעשות משהו וצריך לעשות את זה בכוח

לא תוכלי לעשות את זה לא יוכלו לסמוך עליך ואת לא תצליחי לסמוך עליך

שואל השאלה:
^ טוב לפעמים באמת אין ברירה, אבל יש הרבה דברים שהם כן בשליטתנו
במיוחד בקטע של למידה בבית

זה שחייבים לא אומר שאי אפשר למצוא דרך אחרת לגרום לעצמך לעשות את זה בלי מריבות

ערכתי את התגובה שלי
בכל אופן, אני חושב שאת לא הבנת נכון את המושג "דחיית סיפוקים"

גם הדברים האלה
אולי זה נראה לך כמו משהו קטן כאילו "אז לא אלמד הפעם הזאת לא נורא יש לי פעמים אחרות"
אבל בסוף לא תלמדי בכלל וזה ידפוק לך את החיים

שואל השאלה:
^^ אתה יודע שזאת לא באמת דחיית סיפוקים הקטע עם העוגה?
כי מה שקורה זה כזה דבר:
אולי הוא דוחה את הסיפוק של דחיית עוגה, אבל הוא מקבל סיפוק מכך שהוא הצליח להתגבר על החשק... האם זה לא סיפוק מידיי? זה קורה באותו רגע ממש. הרגשה של נצחון היא מאוד חזקה.
לעומת זאת גם יכול להיות שהוא יאכל את העוגה ומיד יתחרט על זה וירגיש ממש רע עם עצמו, למרות שהוא נהנה מהטעם של העוגה זה עובר תוך רגע והוא נשאר עם הרגשה רעה.
אבל כמובן זה תלוי מה יותר חשוב לו

^^והקטע עם הלימודים הוא סתם קיצוני, אני יכולה לא ללמוד נגיד 3 ימים ברצף בדרך כלל כי אני לא מוצאת זמן ואז ביום הרביעי אני יושבת ללמוד בלי בעיות בכלל.
אני לא אוהבת את הגישה הקיצונית הזאת

נכון, אבל בשביל לקבל את הסיפוק הזה הוא דחה סיפוק אחר
ומי אמר שזה בתכלס מספק אותו לא לאכול עוגה? יכול להיות שהוא עושה את זה נטו כי הוא חייב, ואז אין לו באמת סיפוק בזה.
בכל אופן, זה דחיית סיפוקים
אני לא ממש הבנתי את הדוגמה שהבאת...

שואל השאלה:
אז אני אסביר:

מישהו בדיאטה וקשה לו לדחות את הסיפוק באכילת עוגה והוא מרגיש רע בגלל זה, חסר משמעת עצמית חלש אופי
הוא מתארח אצל קרובי משפחה ומגישים שם עוגה ומה עוד, כשהוא מנסה לא לאכול ולהתאפק- עושים לו רגשי אשמה שזה לא יפה שהוא אפילו לא טועם וזה מעליב וחתיכת עוגה לא תעשה כלום לדיאטה קיצר מצב של לחץ נוראי
והוא חוזר הביתה בלי לאכול את העוגה בכלל בתחושה של נצחון
וזה סיפוק מידי. אין דרך אחרת לתאר את זה

אז שיהיה לו סיפוק אחר.. הוא בסופו של דבר דחה את הסיפוק שהוא רצה לדחות וזה מראה על שליטה

שואל השאלה:
נו אבל זה מה שאני אומרת
שהוא לא בהכרח סובל

זה כן סבל לא לאכול את העוגה בשבילו.. זה קשה

שואל השאלה:
אבל הוא נהנה מזה שהוא ניצח את הסיפוק זה מה שאני אומרת

אוקיי מה הבעיה אז? אני לא מבין מה מפריע לך עם זה...

שואל השאלה:
לא מפריע לי

לא הכל יהיה כיף ומעניין, ואם לא נדע לדחות סיפוקים או אם לא נדע לעשות דברים שאני פחות מעוניינים בהם, אנחנו נתמוטט בסוף. כי רוב בני האדם לבסוף יכנעו לחשקים שלהם שלא יקדמו אותם ואת בעולם שלנו כזה רחוק...

שואל השאלה:
בסוף הכי טוב זה להיות באמצע