מה זה דחיית סיפוקים? זה אומר לא לעשות דברים כיפיים במשך הרבה זמן כדי לסבול?

לא בדיוק. זה אומר לדעת לחכות ולא להתעקש לקבל מה שרוצים באותו הרגע אלא לדעת לחכות לרגע המתאים.

שואל השאלה:
כן אבל מתי זה דחיית סיפוקים ומתי זה סתם לסבול..
כי לפעמים אני מרגישה שאני צריכה לדחות דברים שאני אוהבת לעשות גם כשאין משהו חשוב יותר ודחוף יותר לעשות באותו זמן..

לדחות דברים שאת אוהבת לעשות בשביל להיות יותר פרודוקטיבית ולהספיק לעשות דברים. לדוגמה- אני לא אשחק עכשיו בטלפון כי אני צריכה לעשות ש"ב.

שואל השאלה:
זה אומר נגיד לא לשחק בכלל במחשב כי זה לא פרודקטיבי?

לא. זה אומר לדעת להתאפק ולא לשחק בזמן שבאים אורחים אלא לחכות שילכו.
דחיית סיפוקים, לא ביטול סיפוקים

שואל השאלה:
אני לא משחקת כשבאים אורחים

לא, זה אומר לא לשחק במחשב כשיש לך משהו יותר חשוב לעשות כמו - ש"ב , להתאמן בכלי נגינה, להתאמן למבחן, לעשות ספורט.

או אפילו לא לשחק בטלפון בזמן שיעור זה דחיית סיפוקים..

שואל השאלה:
אוף אבל כל הזמן יש מה לעשות

ברור שכל הזמן יש משהו לעשות , את יכולה להגיד לעצמך שאם תעשי משהו מסויים במשך שלוש שעות (או כל זמן אחר) תוכלי לשחק אח"כ במחשב במשך זמן מסויים.

שואל השאלה:
ההורים שלי בחיים לא הענישו אותי וכבר עברתי את הגיל הזה

יש בתוכנו כל מיני חלקים שאנחנו מורכבים מהם.
חלק אחד זה הנפש ובנפש נמצאת התאווה, הרצון העז, התשוקה.
בדחיית סיפוקים אנחנו בעצם מעמידים תמרור עצור לפני התאווה.
בד'כ מדובר בדחף רגעי שיש לי רצון לעשות כאן ועכשיו בלי שום חשבון לתוצאות הדבר ולצורכו האמיתי.
לדוג' הצורך הנועז לאכול שוקולד במחזור (אם נתעלם מהמימד הגופני-) אז אין לי באמת שום צורך בשוקולד.. אני אוכלת את השוקולד נטו כי יש לי 'דודה' לכך, כי יש לי רצון עז ולא מוסבר.
האם זה מועיל לי? לא. האם זה מזיק לי? תלוי במינון, כנראה שכן.
אז האם אני באמת צריכה לעשות את זה? לא..
אז למה אני בכול את עושה את זה? כי אני לא דוחה את הסיפוק.
אני רוצה להרגיש מסופקת-מרוצה, שבעת רצון, שצרכי נענו, ולא סתם אלא כאן ועכשיו.

מכירה את זה שאת מכינה אוכל ותוך כדי מנשנשת קצת מזה וקצת מזה..
נכון את רעבה אבל למה לנשנש אם את באמצע להכין את האוכל?
תחכי 10\15 דקות ותשבי לאכול בצורה נכונה, בריאה והגיונית יותר..
למה אנחנו עושים את זה? כי אנחנו לא דוחים את הסיפוק. אנחנו רוצים שרצוננו יתמלא כאן ועכשיו.
הדוגמאות האלו זה בדברים שבני לבין עצמי אך דחיית סיפוקים יכולה להתבטא גם בין אדם להקב'ה או בין אדם לאדם.
זה בא לידי ביטוי בחוסר סבלנות. ביקשת מפלוני שיעשה כך וכך, הוא לא עושה זאת ואת לא מחכה בסבלנות עד שיעשה זאת.. לא דחית את הסיפוק שלך אלא דרשת אותו מייד- לא דחית את שביעות רצונך אלא דרשת שרצונך יתמלא כאן ועכשיו.
האם זה בריא כל הזמן לחיות בתוך מקום שרצוננו מתמלא כאן ועכשיו?
לא כי באמת באמת החיים דורשים תהליך. החיים עובדים בצורה של תהליכים. תינוק לא יכול לרוץ ישר. קודם הוא יזחל, יעמוד, ילך ורק אח'כ יוכל לרוץ.
את לא יכולה להגיש את העבודת החקר ישר את צריכה לעשות קודם שער, מבוא ולחקור.
מה בין דחיית סיפוקים לבין סבל?
את צריכה לשאול את עצמך מה התועלת שבדבר שמולך..
האם יש בו תועלת והאם אני יכולה להשיג את התועלת בדרך טובה יותר ונכונה.
אולי כפי שהוצא בתגובות צריך לפעול לפי ספר עדיפויות.
אני חושבת שצריך לקבל את זה שגם להנות או לעשות דברים 'סתם' לפעמים זה בסדר.
גם לאכול שוקולד לפני הווסת למרות שהליכה יכולה לספק לי את אותו סיפוק גופני שאני מחפשת, הוא בסדר לפעמים.
כמו שאמרת את לא צריכה לסבול אבל את צריכה לבחון אפה ההנאה שלך היא בגבולות הטעם הטוב ואפה היא לא.
במקום שהיא לא בגבולות הטעם הטוב נדרשת דחיית סיפוקים.
במקומות שהיא בגבולות הטעם הטוב אין שום בעיה שתהני בדיוק להיפך לפעמים ההנאה היא כשלעצמה מטרה. :)