כתבתי משהו בקשר ליום הזיכרון.. מה דעתכם?

אני פה לפני הסטורי העצוב
לפני הסיסמאות, המשפטים
אני בא להגיד מה שחשוב
לזכרם של אותם החללים.

זה באמת נחמד שיום אחד
ב5 דקות שלו
עם ישראל כולו נעמד
מרכין ראש לחיילים שלו
שנפלו בקרב
לכולם חברות, חברים,
בני זוג, משפחות
פרטנרים של החיים.

זה חשוב זאת צפירה ואתם תעמדו ותזכרו
אבל אחרי הצפירה.. זהו? יצאתם ידי חובה?
עמדתם, הרכנתם, כאבתם, שמעתם, אולי אפילו כמעט בכיתם, אבל אחרי 3 דקות לחיים שלכם..
כרגיל חזרתם?

זה יום שהוא כולו מוקדש,
לא שלוש דקות של צפירה
לא שתי אזעקות
וגם לא ערוץ 14
עם בכי של אמא שעוד לא עיכלה
שהבן שלה נהרג
בשבילך.

אז השנה אנחנו מקדישים יום
זה יום של המשפחות, החברים החברות.
אנחנו עם ישראל
הם צריכים להרגיש אותנו הכי קרובים ביום הזה
יותר לא נסתכל עליהם מרחוק מהמסך.

השנה אנחנו מקדישים ביום כמה שעות
וקמים והולכים לטקס בבתי הקברות
אפילו לא צריך לדבר לא צריך להוציא מילה
אבל לכבד על אמת, את החייל, את הנהרג,
את כל המשפחה.

להראות להם את העוצמה שלנו
ובערב אנחנו לא עוברים מעצב לשמחה כמו טיפשים
אנחנו סוףסוף מבינים שבזכותם יש לנו מדינה
סוףסוף אני מבין שהם באמת
ציוו לנו את החיים.