מי שפגע בעצמו בכוונה..אני אשמח שתכנסו רגע

אמא שלי קלטה והיא בכתה בגללי תבואי לפרטי אם את צריכה יעוץ אני יותר מאשמח לעזור לך

קרה כמה פעמים, סיפרתי לחברה כשהפסקתי

לא סיפרתי לאף אחד,"חברה" שלי ראתה את הצלקות סיפרה ליועצת ואז ההורים ידעו.
לצערי זה הסתיים בזה שאני עכשיו הולכת לפסיכולוגית כל שבוע-כבר שנה.
אבל מאז הקשר שלי עם ההורים התהפך ולא כמו מה שהיה.
התאכזבו וכעסו עליי ולא הבינו ממה זה קרה ולמה עשיתי את זה בעצמי.
אבל לאחרונה אני משתפרת ויותר טוב לי,כבר ששה חודשים שאני נקייה (:

לא סיפרתי, אבל גילו לבד

לא יצא לי האמת אבל אני באמת חושבת שכדאי לספר למישהו שעשית את שב ואיך את מרגישה כי זה באמת כל כל חשוב

סיפרתי ל"חברה" שאמרה לספרנית (היא אדם מאוד קרוב לכולנו) שאמרה ליועצת (שאני מפחדת ממנה) שאמרה למחנכת שאמרה להורים שאמרו לפסיכולוג - החיים שלי נהיו יותר גרועים כי כולם מתייחסים אליי כמו לתינוקת מסכנה שלא מבינה מהחיים שלה החלפתי כבר 17 פסיכולוגים כי אף אחד לא הסכים יותר מ5 פגישות הם "נשברו"
תספרי רק! לאדם שאת סומכת עליו רצוי להורים כי זה בסוף יגיע אליהם ועדיף ממך או שהם יתחילו להתנהג אחרת ותגלי שהם יודעים בדרך לא נעימה (90% מהמקרים)

שואל השאלה:
אבל מה יעשו? אני כבר בטיפול רגשי

סיפרתי בהתחלה לחבר הכי טוב שלי
אחרי 4 שנים שהתמודדתי לבד
שהלך וסיפר לכולם
ומשם זה התדרדר
מסקנה : לספר למבוגר אחראי

לא סיפרתי לאף אחד, הרגשתי שזה לא יהיה נכון עבורי לשתף.
אני יודעת שאם הייתי מספרת הייתי מסיימת עם פסיכולוג או שהיו שולחים אותי לטיפול.
אני לא אוהבת לשתף בכללי ואני לא מרגישה שום חרטא על כך.

סיפרתי רק לפסיכולוגית
(זאת לא סוג פגיעה שמסכנת אותי סטיפס תעזבו אותי בשקט בבקשה)
אני לא זוכרת מה אמרתי
זה חשוב מאוד לספר למבוגר אחראי לדעתי