אנשים שאין להם סבא וסבתא איך זה מרגיש ?

רגיל

יש לי סבתות ברוך ה'
אבל על סבא זה כי אף פעם לא הכרתי אותו אז אני יכולה להגיד שאני לא מרגישה משהו אז היית אומרת שזה קל.
אבל בהזכרות שלהם אני כן משתתפת וממש קשה לי לראות את סבתא שלי ואבא שלי ודוד ודודה אז פשוט באלי גם לבכות

לא הכרתי כמעט אף אחד מהם, אבל סבתא שלי גרה בחול, ולמרות שאנחנו מבקרים כל שנה, זה לפעמים מרגיש די בודד (כי רק המשפחה הגרעינית פה) והייתי שמחה להיות עם סבתא שלי כמו שהרבה אנשים מדברים איתם באופן יומיומי ומבקרים אותה בימי שישי וכזה.

מבחינתי, למרות שטכנית יש לי 2 סבתות וסבא שעדיין בחיים, יש לי סבתא אחת וסבא שהלך לעולמו כשהייתי תינוקת. עם הסבא והסבתא מצד אמא אנחנו כבר לא בקשר, בגלל כל מיני סיבות. הם עדיין בחיים ואני לא מרגישה בחסרונם. לגבי סבא שלי מצד אבא, לפעמים אני כן מרגישה בחסרונו, למרות שאני לא זוכרת אותו. סבתא שלי מצד אבא חיה די לבד, למרות שדודות שלי גרות בניין מולה, ואיתה אנחנו עדיין בקשר.

זה תלוי בזמן שעבר ובקריבות ביננו.
סבא שלי נפטר שההיתי בת 4 ולמרות של הכרתי אותו הרבה יש לי כמה זכרונות ממנו אבל לא ההיתי עצובה בלוויה, בכל זאת בת 4.
סבתא שלי שהייתה לה דמנטציה מתה שההיתי בגיל 12, ההיתי קרובה אליה ברמות באתי אליה כמעט כל יום אחר הצהריים וההיתי כמו הבת שלה.
בגיל 13.5 בערך סבא שלי נפטר, הוא לא ידע בדיוק עברית ואנגלית אז לא ההיתי קרובה אליו.

אז זה באמת נורא תלוי במלא דברים, אם את.ה צריך.ה משהו מוזמן.ת לפנות אליי.

קשה

בחיים לא הכרתי אותם אז אני לא ממש מרגיש אבל אני כן יכול להגיד שאני ממש הייתי רוצה להכיר אותם