איך זה מרגיש להיות עם סבתא וסבא בחיים? כל הסבים והסבתות שלי נפטרו כשהייתי ממש קטן ותמיד חשבתי איך זה לחיות איתם

מצטערת לשמוע, גם אני איבדתי שני סבים, אחד אפילו ממש טרי. זה נחמד, לא בקשר כל כך קרוב

די כיף האמת
ומשתתף בצערך תהיה חזק

כשהם בריאים ועוד יחסית צעירים זה כיף, אבל כשאתה מתגבר והם מזדקנים זה נהיה מאוד מדכא, פשוט רואים את הבריאות שלהם מדרדרת לאט לאט והם כבר לא מי שהם היו, לא מי שזכרת מהילדות.

מבין, שני הסבים שלי נפטרו לפני שנולדתי ותמיד ראיתי סבא והנכדים שלו ותמיד חשבתי איך זה.... אני אגיד איך זה להיות עם סבתות: זה כמו דודה אבל שיותר קרובה, זה כמו מקום שאתה יודע שזה קיים ושזה בא לבקר לפעמים, התחושה זאת משפחה זה מה שאני הצלחתי להסביר...

זה מדהים אבל זה גם פחד אלוהים
יש לי רק סבתא אחת בחיים ובכלל שאני בכיתה יא וגם לא ממש אוהבת את דודים שלי אז אני רואה אותה אולי פעמיים בשנה וזה תמיד מפחיד אם יקרה לה משהו אני באמת יודעת שאני אצטער על זה כל החיים שלי

סבא אחד שלי לא זכיתי לפגוש, סבתא שלי ממש נחמדה, סבתא אחרת שלי שונאת אותי ברמות קשות, וסבא שלי מקסים

משתתפת בצערך, יהי זכרם ברוך

אני מרגיש עשיר

מגניב

כיף, רגיל בשבילי, חופרים אבל בקטע סבבה