רציתי לפרוק... תוכלו להיכנס להביע דעה?

שהייתי בערך בגן חובה תמיד הייתי הילדה שכולם לא אוהבים שכולם רוצים להעיף אותה שהיא לא תשחק איתם כי אם היא נוגעת במשחק ניגעלים ממנו או שאם מישהי מדברת איתה עושים לה פרצופים של למה את מדברת איתה??? וכל פעם שהייתי מבקשת לשחק עם מישהי אומרים לך "אנחנו הרבה בנות במשחק אי אפשר לצרף עוד מישהי" "תלכי לשחק עם הבנים אם הם ירצו שתשחקי איתם" וכל פעם הייתי משחקת עם הבנים במקום להיות עם הבנות וככה זה היה כל הזמן בערך כל יום הייתי מתפללת שיגיע החופש כבר ואני לא אצטרך לראות את הפרצופים של הבנות שהיו מדברות אלי ככה ואז הגיע החופש כל כך שמחתי ורציתי כל כך להתחיל כבר את כיתה א' ולהיות "גדולה" כבר ממש שמחתי הגיע היום הראשון של הלימודים אני נכנסת לכיתה ואני רואה את אותם הפרצופים של אותם בנות שהיו מחרימות אותי בגן באתי לשבת ליידם התשובה שלהם הייתה "תפוס כבר" הלכתי לשבת לבד בהפסקות הן היו צוחקות עליי ולא כל כך התייחסתי הייתי רגילה לזה מהגן המשכתי כרגיל התחברתי טיפה לבנים בעובדה שהבנות כל היום צוחקות עליי ככה זה המשיך כיתה א,ב,ג בכיתה ד לבנים הפסיק להתאים שאני מדברת איתם והם גם התחילו לצחוק עלי ולקלל אותי להרביץ להשפיל לזרוק דברים שהיו שלי גם לרווק עליי והרגשתי רגיל חשבתי שככה צריך להתנהג וזה בסדר גמור איך שהם מתנהגים אלי הייתי תמימה מאוד המשכתי כרגיל וזה המשיך ככה עד סיום היסודי בחופש לא היה לי כל כך מה לעשות חוץ מלהסתקל על הקיר של החדר שלי ולשמוע את אח שלי צועק "גולל"
שהוא שמח בזמן שאני חושבת מה היה איתי הגיעה יום הראשון לחטיבה ממש פחדתי שאני אהיה עם אותם בנות שהייתי איתם עד עכשיו אני פותחת את הדלת של הכיתה ומגלה מלא בנות חדשות שממש נראות לי בנות ממש טובות שאולי יואבו אותי למרות שאין יואבו אותי הרי כולם שונאים אותי נכנסתי לכיתה והתחברתי עם כמה בנות משם לאפשר להגיד שהיה לי חברות שם עד שיום אחד ילדה אחת לא אהבה את זה ששאלתי את המורה שאלה חסרת טקת וזה לא התאים לה אז היא החליטה לפתוח קבוצה עלי בשם "הילדה המפגרת ששואלת שאלות חסרות טקת" כולם זרמו איתה כי בכל זאת זאת הילדה הכי מקובלת בכיתה אז למה לא לזרום איתה??? אז אני עכשיו הפכתי שוב להיות הילדה המוחרמת

אם הגעתם עד לפה יש לכם לב טוב