דברים שרק אנשים עם חרדה חברתית מבינים?

לגעת בשיער כל פעם כשמדברים איתנו

לדפדף בגלריה כי אין לך מה לעשות בטלפון ואתה בחדר מלא אנשים ולא רוצה ליצור קשר עין


להתחנן לחברים להזמין במקומך כי אתה מפחד

לעשות את הסיבוב המלא במקום לבקש מאנשים לזוז

לא לבוא/לצאת מהבית. נקודה לול.

לא ללכת להחליף מוצר בחנות למרות שאני רוצה כי אני מעדיפה לא לדבר עם המוכר/ת
להילחץ עד כדי זיעה כל פעם שאני אמורה להיפגש עם אדם זר או לדבר איתו
להילחץ כשמישהו שאני לא מכירה סופר טוב פונה אליי ומנסה לדבר איתי
לא ליצור קשר עם אנשים חדשים ככה שאין חברים לפחד לדבר כדי שלא ישפטו את מה שאמרתי
להישאר עם אותה תספורת מכיתה א כי אני מפחדת שישפטו אותי אם אני אשנה אותה

מה שסליניס אמרה
ואם חייב לצאת אז זה סיוט מהגיהנום ומסיים את הסידורים מהר כדי לחזור הביתה

שואל השאלה:
וואו כן
הייתי היום בטיול עם המשפחה ומסעדה ואנשים הסתכלו עליי מוזר במיוחד ילדים ואני לא מפחידה או משהו ועכשיו אני חוששת קצת

על כל האנשים עם החרדה החברתית מסתכלים מוזר כנראה כי זה רק בראש שלנו ואם לא אז זה כי אנחנו נראים לחוצים וסגורים.. אני למשל לא יכולתי כבר להעמיד פנים שאין לי חרדה חברתית ופשוט הייתי עם הבעה מפוחדת והגוף היה קפוא, לא יכלתי לעשות תנועות טבעיות, הסתכלתי על לכל הצדדים כל הזמן, דיברתי ממש עם קול רועד, עדין וחלש, כשהסתכלו עליי אני ישר הסטתי אל המבט וכל הדברים האלה גרמו להם כנראה לראות אותי כמוזרה..
אבל התרגלתי לזה..