לאף אחד כבר לא אכפת לפגוע בי

שואל השאלה:
אזהו שהם לא^

תדברי איתם באמת כאילו תעשי איתן שיחה כנה אין דרך אחרת
מקסימום הם ימשיכו אז תתנתקי מהם
עדיף להיות בלי חברים

אנונימית יקרה
אפשר לשמוע את קולות הבדידות והעצב בוקעים מתוכך. כמה קשה להיות לכאורה מוקף בהרבה אנשים קרובים שנקראים חברים אבל בעצם להרגיש הכי לבד העולם, כאילו שום דבר מהקירבה הזאת לא נוגע בך. דווקא בגלל שאת לכאורה מוקפת באנשים קרובים. אולי את זקוקה למשהו שהם לא יכולים לתת לך? אולי יש בך כמיהה לקירבה שלא יכולה להתממש על אף העובדה שיש סביבך חברים, אולי ריבוי האנשים סביבך מגביר בך את התחושה שאת שונה?
בנוסף, את מספרת שהציונים שלך נפגעו... מתארת לעצמי שאת אולי חשה תחושת אכזבה מעצמך...
את מספרת שהיית בן אדם חברותי מאוד בעבר ולכן ייתכן שתחושת הבדידות עוד יותר צורמת לך...
יקרה, אני רוצה להציע לך להגיע אלינו לסה"ר (סיוע והקשבה ברשת) שבו אני מתנדבת כסייעת. באתר מתקיים מידי ערב בין השעות 21:00 עד חצות צ'ט אנונימי עם אחד המתנדבים או המתנדבות. אני מזמינה אותך לעלות לצ'ט עוד הערב ולשתף בכל מה שעובר עליך. תמצאי אוזן קשבת ולחם חם, זרועות פתוחות לחיבוק |(וירטואלי) וכל זה יכול לאפשר לך הקלה בעומס הרגשי וגם פתח לעזרה.
בואי אלינו עוד הערב. מצרפת למטה לינק ישיר לצ'ט
מחכים לך
שלך
מתנדבת סה"ר

אנונימית יקרה,
אני בטוח שזו הרגשה לא פשוטה להרגיש לא רצויה. זה עוד יותר קשה שזה מגיע מאנשים שאנחנו חושבים שהם חברים שלנו.
כשאני מרגיש לא רצוי ,אני מנסה לאתר את האדם שאני יותר פתוח איתו ומעלה את התחושות שלי.
לפעמים אנחנו מפרשים סיטואציות בצורה קצת שונה , משהו ששיחה קצרה יכולה לפתור.
אם את בכל זאת מרגישה שהחברות הזו לא טובה לך ופוגעת בך כפי שאת מתארת, שווה לחדש או ליצור קשרים חדשים עם אנשים שכן איכפת להם ממך.
אני בטוח שיש כאלה. ברגע שההרגשה תשתפר, אני מאמין שגם שאר הדברים יסתדרו לטובה.
אם את צריכה לדבר עם מישהו אפשר גם לפנות לער"ן באופן אנונימי באתר, בוואטסאפ 052-8451201, במסרון 052-9993544 ובקו החם 1201.
בהצלחה

תלכי משם גם עם זה אומר להיות לבד לתקופה את תביני שזה עדיף לך ושתשחררי אותם יבוא לבד אנשים הנכונים

נשמע שהן לא כל כך חברות שלך..
אנשים משתנים לטובה או לרעה (או שהן היו כלבות מההתחלה),
לי קרה מקרה דומה עם חברים שהיו חברים שלי משהו כמו 8 שנים לפחות...
זה הגיע למצבים שאני ניסיתי לדבר להם והם פשוט התעלמו ממני בכוונה. אחרי פעם אחת שכל ה"חבורה" ישבה ביחד ודיברו והיו מגובשים ואני ישבתי בפינה שעה ואף אחד לא שם עלי שיט, אז הבנתי שאני לא חבר שלהם. ניתקתי איתם קשר לפני שנה וחצי.
זה קרה בחופש הגדול.
הייתי לבד בתיכון, לגמרי לבד.. הם היו החברים היחידים שלי ואני הייתי מאוד ביישן אז הייתי כל הזמן לבד. היה לי מאוד קשה נפשית, זה הגיע למצבים של התמוטטות נפשית ספונטנית באמצע שיעור מתמטיקה מרוב כאב ובדידות ...(או המתמטיקה). אחרי איזה חצי שנה - שנה של התקופה הזאת נפתחתי לאנשים והכרתי חברים חדשים והמצב שלי מאוד הסתדר...

לנתק את הקשר היה קשה אבל שווה את זה, אני לא מתחרט על מה שעשיתי אפילו לא קצת. הייתי חכם וידעתי מה אני שווה מההתחלה. לנתק קשרים זה חלק מהחיים וכשצריך לנתק קשר מנתקים קשר וממשיכים קדימה (שיעור שלמדתי בדרך הקשה). אם את מרגישה לא חלק מהן, וניסית לתקן את זה וזה לא עבד, תלכי. גם אם זה יהיה קשה תמשיכי הלאה. זה החיים, ובחיים את דואגת לעצמך.

נ.ב (סליחה על הפריקה השאלה הזאת מאוד נגעה בי, זה הזכיר לי את עצמי לפני תחילת התיכון וכתבתי כאילו אני מדבר לעצמי מהעבר חחח)