אם אני בתקופה קשה ואני כל הזמן מרגישה צורך לדבר עם הפסיכולוגית

בשביל מה היא קיימת אם לא בשביל שתעזרי בה?

זה בסדר
תספרי לה את זה
תגידי לה שזה מפריע לך להיות תלותית בה
זה בסדר

תעזרי בה כמה שאת צריכה עד שאת מרגישה שאת יכולה כבר לבד.
תמיד טוב שיהיה מישהו שאת יכולה לסמוך ולהיעזר הרבה באנשים כאלה זה לא משהו רע

מה הבעיה להיעזר בה?
זה התפקיד שלה, היא פה בשבילך, שתדברי איתה כשאת צריכה (:

אין בושה בלבקש עזרה, במיוחד אם זה מהאדם שאמור לעזור לך.
לכולם יש תקופות רעות בחיים, אם נשתוק ונסתיר את הכל לעצמינו בחיים לא נצליח לצאת מהם, הדרך הטובה ביותר היא לשתף ולהודות שקשה.

שואל השאלה:
איך לדעת מתי זה כבר לא בסדר להעזר?

^ זה בסדר
תשאלי אותה, תתחילי מלהעזר בה וכשיהיו לך את הכלים להתמודד לבד את תדעי
כרגע זה בסדר

יקרה,
כל כך מעט מילים שאומרות כל כך הרבה.... יכול לתאר לעצמי כמה מורכב למצוא את המילים שיתארו את עוצמת הסערה המתחוללת בפנים...
נשמע שאת מחפשת את הדרך למצוא בעצמך פתרון למצב הקשה שאת נמצאת בו. אולי התחושות מציפות אותך ואת מחפשת אוזן קשבת שתתן מענה...
רק יכול לשער כמה כוחות ודאי נדרשים כדי לעבור את התקופה הזו. אולי גם את מרגישה שאת תלויה בפסיכולוגית ובכל שאר הזמן אין מי שיכול לתת אוזן קשבת, שמישהו ישמע את הקול שלך. יכול להיות שעולה תחושה של בדידות עמוקה בהתמודדות עם מה ששיתפת...
יקרה, יש אולי עוד מישהו בעולם, מלבד הפסיכולוגית, שאת סומכת עליו ויכול להקשיב לך באמת?
רציתי לספר לך שאני מתנדב בסה"ר- סיוע והקשבה ברשת. יש לנו צ'אט אישי ואנונימי לחלוטין שבו נוכל להקשיב לך קצת יותר, לתת אולי מקום ולחשוב יחד על דרכים להתמודד עם מה שאת מרגישה...

אל תישארי עם זה לבד,
שלך,
מתנדב סה"ר