21 תשובות
תצאי לעבוד ותדאגי לעצמך ותלמדי מעכשיו שאם את לא תדאגי לעצמך אף אחד אחר לא ידאג לך ואני לא אומרת לך את זה בקטע רע כי זה בדיוק מה שאני עוברת עכשיו עובדת ודואגת לעצמי
בחנות משקפיים
שואל השאלה:
בת כמה את?
אנונימית
שואל השאלה:
אהה ברור שבגיל 17 יקבלו אןתך
אני בכיתה ט, אף אחד לא מוכן להעסיק אותי
אנונימית
שואל השאלה:
אני באמת חיפשתי בכל העיר שלי אף אחד לא מוכן להעסיק אותי בגיל כזה
איפה את עובדת??
אנונימית
אני לא רוצה להגיד משהו שאני לא מכיר את המציאות, אבל... את צריכה להתגבר על זה, וזה מובן שזה יפריע לה, הייתי מציע להתייעץ עם עמותת סה"ר. אם זה לא בהכרח בעיה חברתית, כאילו אני מדבר מעבר לזה, הדימוי גוף שלך נמצא ביידים שלך, אם את בעודף משקל את תמיד יכולה לשנות, את יכולה להפסיק להתבייש בגוף שלך, לאהוב אותו כל יום מול המראה להחמיא לעצמך ואם את באמת לא אוהבת אותו את יכולה לשנות אותו אבל לא לשנוא אותו ואם את צריכה עוד תמיכה רגשית שוב יש את ער"ן ואת סה"ר
אולי גן או משהו כזה נכון שזה בעייתי בכזה גיל אבל אל תתיאשי תמשיכי לחפש בסוף את תמצאי
שואל השאלה:
^איפה אני יכולה למצוא עבודה?? בדקתי בכמה חנויות בגדים וניסיתי לחפש להיות מלצרית או סתם לעזור במחסנים אבל אף אחד לא מקבל בגיל 14 (אבל חוץ מבייביסיטר אני לא טובה עם ילדים)
אנונימית
נכון זה בעייתי בגיל הזה
שואל השאלה:
אבל למה שזה יפריע לה? אני ילדה שכל היום בחדר ולא מפריעה בכלל, אני יוצאת מהחדר רק בשביל לעשות את המטלות שלי בבית ואני לא בעייתית בכלל, בואי לא נשכח שמהחרדה חברתית אני זאת שסובלת ולא היא.
זאת חרדה מאנשים וממה שהם חושבים עליי, זה לא קשור בשום צורה למה שקורה בתוך הבית אני באמת לא מצליחה להבין איך זה יכול להפריע לה
כשאת מביאה ילדה לעולם את צריכה לקחת בחשבון שיכול להיות שהיא לא תצא מושלמת
ולא להעיף אותי לאבא ופתאום לרצות שאני אחזור אלייך אבל בתנאים שלה
אנונימית
את ממש לא צריכה לחיות על חשבונה עד גל 18 ברגע שאת יכולה להתפרנס מעצמך תתפרנס לבד
שואל השאלה:
אבל אני לא יכולה כרגע!!!
אנונימית
אבל את צריכה להעריך את מה שהיא עושה, אני לא יודע מה קורה בינכן, ולא מומחה בזה אבל כיבוד הורים= אם את עדיין חיה סימן שהיא עושה משהו טוב, ומחובתך גם לתת, בדברים הקטנים האלו כמו שאמרת לרדת לדואר וזה, פשוט לרדת להביא
שואל השאלה:
אני עדיין חיה בזכות אבא שלי אני לא גרתי אצלה בחיים חח
אנונימית
אז שוב אני לא מבין את הסיטואציה אני לא רוצה להגיד משהו שלא נכון
שואל השאלה:
אז באמת עדיף שאתה לא תגיב כי אתה גורם לי להרגיש רע ואתה בכלל לא מבין את הסיטואציה
אתה חושב שאני צריכה להגיד לה "תודה אמא שהפלצת אותי ואז העפת אותי לגור אצל אבא שלי"??
לאבא שלי תאמין לי אני מודה כמה שצריך אבל למרות שאמא שלי לא עשתה כלום בשבילי ותמיד העדיפה לצאת עם גברים מאשר הבת שלה ופתאום לפני חודשיים היא רוצה קשר עם הילדה בת 14 שלה ואני עוד באה אליה פעם בשבוע שומעת הערות על המשקל שלי (וכן אני שמנה בתכלס וכרגע קשה לי לרדת כי ירדתי 15 קילו מהפרעות אכילה ועכשיו שאני עושה אורח חיים בריא רגיל קשה לי לרדת)
אני מנקה ועוד מה שהיא מבקשת בבית ועדיין כולם חושבים שאני לא בסדר, מה עוד אני יכולה לעשות לשים פוסטר שלה בחדר כאילו למה אני תמיד הלא בסדר חח
אנונימית
^ נומאת רואה יש עוד סיפור שלם שאני לא יודע לכן ניסיתי להימנע ולא להתערב תדראי את התגובה הראושנה פשוט. ומצטער אם גרמתי לך להרגיש רע, דווקא התכוונתי לעודד אותך
אז תעשי בעיות לא בקטע רע רק בשביל שתשים לב אליך
^^ כי את לא תורמת גם, וכן מפריעה דווקא, כי את עולה באוכל במים בדברים, בכלל זה
מפריע אם את פשוט רק אוכלת ישנה אוכלת ישנה ורק בחדר, את צריכה לפתור את הבעיה שלך עם הדימוי העצמי והכנראה בעיית משקל, שוב תמיכה רגשית אני ממליץ על ער"ן או סה"ר
שואל השאלה:
אבל אני כן עוזרת בבית
והיא הביאה אותי לעולם מבחירה שלה! אני לא הכרחתי אותה והיא צריכה לקחת בחשבון שאני עד גיל 18 אצטרך לחיות על חשבונה, לא חושב??
זה ממש חצוף להגיד שאני זאת שמפריעה אחרי שהיא זאת שהביאה ילדה, העיפה אותי לאבא בשביל לצאת עם גברים ופתאום שהיא לבד היא רוצה אותי.
עוד פעם אני אגיד
ילדים=אחריות
ילדים לא תמיד יוצאים מושלמים
אנונימית