אני מאובחנת להפרעות קשב וריכוז ועל אטנט כבר שנתיים-שלוש ומאוד תלויה בו כדי לאכול מאוזן, לעשות את המטלות שלי, ללמוד וגם משימות יום יום (לצחצח שיניים, להתקלח, לישון..). כל חופשה או שבתות שאני בלי האטנט אני לא עושה כלום, אוכלת מלא ג'אנק פוד, במיטה, חסרת מוטיבציה, עצובה ובוכה כל הזמן ובחופשות ליותר מיום אחד החדר שלי הופך למזבלה. אני מודאגת מאוד כי אני מרגישה בדיכאון והכדור פשוט גורם לי להרגיש טוב עם עצמי כי אני פרודוקטיבית יותר ומסוגלת לזכור דברים חשובים שאני צריכה לעשות, ניסיתי הכל, תזכורות בכל מקום, יומנים, אבל כלום לא עוזר, אני פשוט לא מצליחה שגרה בלי הכדור. אבל לאחרונה הקשיים האלה קורים גם עם כדור. אני חושבת שאם הייתי על כדורים לדיכאון הייתה לי את השמחת חיים לעשות את כל הדברים שאני צריכה לעשות ממקום של לשמור על הבריאות ולסלול לי דרך לעתיד טוב, כי פשוט בכל רגע אני יכולה להרוס הכל ולהדרדר בלימודים ולחזור ל"השתמש".
סיפרתי לאמא שלי שאמי חושבת שאני מדוכאת ושאולי אם אחליף את הכדורים ארגיש יותר טוב והיא לא מקשיבה לי, אז ביקשתי ללכת לפסיכולוגית והיא אמרה לי למצוא אחת ואני לא יודעת מה לעשות כי אני דוחה את זה כבר חודש. הכי קרוב לפסיכולוגית שהייתי בו זה היה איזו מטפלת (נראה לי פסיכותרפיסטית) שפשוט אמרה לי שכל בעיות החיים שלי הם בגלל הפרעת קשב וריכוז. מה לעשות במצב הזה?? באמת יש לי דיכאון? איך מוצאים פסיכולוגית?? אני לא יכולה לחיות ככה