11 תשובות
הרבה בטחון עצמי
זה הרבה לרשום תשלחי הודעה אם בא לך ואפרט
זה הרבה לרשום תשלחי הודעה אם בא לך ואפרט
להעלות ביטחון עצמי. לזייף עד שאת מאמינה בזה
לשנות בעצמך דברים *שאת* לא אוהבת ולעבוד על עצמך. להחמיא לעצמך יותר ופחות להשוואת אותך לאחרים
לא שלהיות שקטה זה רע כן?
לשנות בעצמך דברים *שאת* לא אוהבת ולעבוד על עצמך. להחמיא לעצמך יותר ופחות להשוואת אותך לאחרים
לא שלהיות שקטה זה רע כן?
זה שאת מודעת שזה תלוי בך זה כבר טוב, אבל זה לא בהכרח מתוך בחירה שלך להיות ביישנית זה לפעמים פשוט הרגל ואיזור נוחות שקשה לצאת ממנו, אבל זה לא בלתי אפשרי ועם מספיק רצון את תצליחי.
אז קודם כל, את ממש ממש לא מחויבת להיות עם אף אחת בהפסקה, זה שיעל חברה שלך לא אומר שאת צריכה לוותר על עצמך בגללה כי כמו שאת מתארת את זה המחסומים שמטרידים אותך יותר מלהתגבר על הביישנות זה שאת תלויה בחברות שלך, אז את פשוט צריכה להבין את סדר העדיפויות פה. אחרי הכל כל אחת מכן צריכה לדאוג לצרכים של עצמה, ואם הצרכים שלה זה להתבודד מכולם זו לא חייבת להיות הבעיה שלך. במיוחד אם הילדים בכיתה שלך נחמדים, תנצלי את זה ותשבי איתם בהפסקות תזרקי להם בוקר טוב או משהו תפתחי שיחות בקטנה, זה בסוף יתקדם. רק אל תתני לעצמך להיות תלויה בהן ובזה שגם הן ביישניות. את תראי שלאף אחד לא יפריע במיוחד שהילדה השקטה שמסתובבת עם השקטות מתחילה לדבר, בדרכ אנשים נהנים להכיר אחרים, ואם כן מפריע להם כמובן שזה לא בעיה בך והם לא מייצגים את כל העולם ותהיי גאה בעצמך שעשית את זה לפחות.
אז קודם כל, את ממש ממש לא מחויבת להיות עם אף אחת בהפסקה, זה שיעל חברה שלך לא אומר שאת צריכה לוותר על עצמך בגללה כי כמו שאת מתארת את זה המחסומים שמטרידים אותך יותר מלהתגבר על הביישנות זה שאת תלויה בחברות שלך, אז את פשוט צריכה להבין את סדר העדיפויות פה. אחרי הכל כל אחת מכן צריכה לדאוג לצרכים של עצמה, ואם הצרכים שלה זה להתבודד מכולם זו לא חייבת להיות הבעיה שלך. במיוחד אם הילדים בכיתה שלך נחמדים, תנצלי את זה ותשבי איתם בהפסקות תזרקי להם בוקר טוב או משהו תפתחי שיחות בקטנה, זה בסוף יתקדם. רק אל תתני לעצמך להיות תלויה בהן ובזה שגם הן ביישניות. את תראי שלאף אחד לא יפריע במיוחד שהילדה השקטה שמסתובבת עם השקטות מתחילה לדבר, בדרכ אנשים נהנים להכיר אחרים, ואם כן מפריע להם כמובן שזה לא בעיה בך והם לא מייצגים את כל העולם ותהיי גאה בעצמך שעשית את זה לפחות.
שואל השאלה:
אוף אבל אני לא יודעת מאיפה להתחיל, באמת שאין לי דימוי עצמי נמוך, אני כן אוהבת את עצמי, פשוט מאז ומתמיד אני השקטה והביישנית אז אני מאמינה לתווית הזאת. כאילו איך אני פתאום אתחיל להשתחרר.
גם כמו שאמרתי זה גם תלוי בכיתה - איך זה שהיא שקטה כמוני ובכיתה הקודמת שלה היא מצאה חבורה וכאן לא? הכיתה שלי אחלה לגמריי אבל אין מישהי שאני יכולה להצביע עליה ולהגיד שאנחנו יכולות להיות החברות הכי טובות, אבל המינימום זה להרגיש קשורה לכיתה ולהנות בטיולים וכאלה.
ואיך אני אעזוב את יעל חחח, זה טיפה צבוע אפילו. בתחילת שנה תמר לא הגיעה שבוע והייתי תלויה בה ממש, עכשיו כשיש לי עם מי להיות אני אעזוב אותה? תחשבו שאפילו כשאנחנו רק עם תמר היא שותקת, אז מה יקרה עם יותר אנשים? ובכללי נגיד שפתאום מאיה מצטרפת אלינו (אליי, אל יעל ואל תמר) אז יעל פתאום מתחילה לדבר רק איתי ואנחנו מופרדות מהשיחה של תמר ומאיה. זה נכון שיעל דיי מהווה עליי עול, אבל אני לא יכולה להשאיר אותה לבד.
אני לא אפיל עליהן הכל חחח, זה לא שאני לבד הייתי מסתדרת, אבל כן זה כנראה עניין של ביטחון עצמי.
אוף אבל אני לא יודעת מאיפה להתחיל, באמת שאין לי דימוי עצמי נמוך, אני כן אוהבת את עצמי, פשוט מאז ומתמיד אני השקטה והביישנית אז אני מאמינה לתווית הזאת. כאילו איך אני פתאום אתחיל להשתחרר.
גם כמו שאמרתי זה גם תלוי בכיתה - איך זה שהיא שקטה כמוני ובכיתה הקודמת שלה היא מצאה חבורה וכאן לא? הכיתה שלי אחלה לגמריי אבל אין מישהי שאני יכולה להצביע עליה ולהגיד שאנחנו יכולות להיות החברות הכי טובות, אבל המינימום זה להרגיש קשורה לכיתה ולהנות בטיולים וכאלה.
ואיך אני אעזוב את יעל חחח, זה טיפה צבוע אפילו. בתחילת שנה תמר לא הגיעה שבוע והייתי תלויה בה ממש, עכשיו כשיש לי עם מי להיות אני אעזוב אותה? תחשבו שאפילו כשאנחנו רק עם תמר היא שותקת, אז מה יקרה עם יותר אנשים? ובכללי נגיד שפתאום מאיה מצטרפת אלינו (אליי, אל יעל ואל תמר) אז יעל פתאום מתחילה לדבר רק איתי ואנחנו מופרדות מהשיחה של תמר ומאיה. זה נכון שיעל דיי מהווה עליי עול, אבל אני לא יכולה להשאיר אותה לבד.
אני לא אפיל עליהן הכל חחח, זה לא שאני לבד הייתי מסתדרת, אבל כן זה כנראה עניין של ביטחון עצמי.
אנונימית
תקשיבי ביישנות זה יותר איזור נוחות מאשר בחירה, וזה לא חרדה חברתית ככל הנראה, זה סתם הרגל לא טוב במיוחד. מהרגלים אפשר להיפטר ואפשר לשנות, ואם תשני לאט לאט זה יסתדר בסוף.
ולא אמרתי תעזבי את יעל לבד, אבל למה זה סותר שתרגישי קשורה לכיתה שלך ותהיי חברה שלה? את לא היא ואת לא אמורה לוותר על עצמך כדי שהיא לא תהיה לבד. עם כל האולי חוסר רגישות שבדבר, אם את לא תדאגי לזה שתרגישי בנוח שם ותגיעי למצב החברתי שאת רוצה כנראה שאף אחד אחר לא יעשה את זה, והאחריות היחידה שלך היא לדאוג לדברים של עצמך כמו שהאחריות של יעל זה לדאוג לעצמה, רגישות לאחרים זה דבר נפרד וחשוב לא פחות ואת חברה טובה שאת חושבת עליה, אבל אי אפשר שזה יבוא על חשבונך אי אפשר לחשוב רק עליה. את יכולה לנסות להביא אותה גם למצבים שהיא אפילו סתם תשב שם עם הילדים שאת רוצה לדבר איתם בהפסקות, אולי אם היא תראה שאת עושה את זה היא תראה שזה פחות גרוע ממה שהיא חושבת?
ולא אמרתי תעזבי את יעל לבד, אבל למה זה סותר שתרגישי קשורה לכיתה שלך ותהיי חברה שלה? את לא היא ואת לא אמורה לוותר על עצמך כדי שהיא לא תהיה לבד. עם כל האולי חוסר רגישות שבדבר, אם את לא תדאגי לזה שתרגישי בנוח שם ותגיעי למצב החברתי שאת רוצה כנראה שאף אחד אחר לא יעשה את זה, והאחריות היחידה שלך היא לדאוג לדברים של עצמך כמו שהאחריות של יעל זה לדאוג לעצמה, רגישות לאחרים זה דבר נפרד וחשוב לא פחות ואת חברה טובה שאת חושבת עליה, אבל אי אפשר שזה יבוא על חשבונך אי אפשר לחשוב רק עליה. את יכולה לנסות להביא אותה גם למצבים שהיא אפילו סתם תשב שם עם הילדים שאת רוצה לדבר איתם בהפסקות, אולי אם היא תראה שאת עושה את זה היא תראה שזה פחות גרוע ממה שהיא חושבת?
שואל השאלה:
תודה על התשובות המפורטות❤
הבעיה זה שאני רואה שרע לה עם זה, בקושי עם תמר היא רצתה שנהיה. תחשבי שניסיתי לערב אותה באחת השיחות וגרמתי שזה יהיה על מארוול ואפילו פניתי אליה, ובמקום להצטרף לשיחה היא רושמת לי "זה התפקיד שלי לדבר איתך על מארוול:/". זה קשה איתה, נגיד אנחנו יושבות בהפסקה על איזה מדרגה וממש קרוב אלינו כמה בנות מהכיתה שלי אז היא ישר תגיד לי "בואי נרד מדרגה" - מה אני אתעלם ממנה?
זה נשמע כאילו היא בעיקר הבעיה אבל תכלס אני לא רואה את עצמי מסתדרת בלעדיה או בלעדיי תמר בכיתה, איך מתחילים פשוט לפתח שיחה? זה לא מוזר פשוט להדחף? אני לא רואה את עצמי מדברת עם הכיתה כשאני תמיד איתן, איך זה קורה?
עוד חודשיים יש לי טיול שנתי ואנחנו בקושי 2 בנות בחדר, בא לי עד אז להנותת בכיתה, להכיר עודד אבל מה אני אעשה בשביל זה
תודה על התשובות המפורטות❤
הבעיה זה שאני רואה שרע לה עם זה, בקושי עם תמר היא רצתה שנהיה. תחשבי שניסיתי לערב אותה באחת השיחות וגרמתי שזה יהיה על מארוול ואפילו פניתי אליה, ובמקום להצטרף לשיחה היא רושמת לי "זה התפקיד שלי לדבר איתך על מארוול:/". זה קשה איתה, נגיד אנחנו יושבות בהפסקה על איזה מדרגה וממש קרוב אלינו כמה בנות מהכיתה שלי אז היא ישר תגיד לי "בואי נרד מדרגה" - מה אני אתעלם ממנה?
זה נשמע כאילו היא בעיקר הבעיה אבל תכלס אני לא רואה את עצמי מסתדרת בלעדיה או בלעדיי תמר בכיתה, איך מתחילים פשוט לפתח שיחה? זה לא מוזר פשוט להדחף? אני לא רואה את עצמי מדברת עם הכיתה כשאני תמיד איתן, איך זה קורה?
עוד חודשיים יש לי טיול שנתי ואנחנו בקושי 2 בנות בחדר, בא לי עד אז להנותת בכיתה, להכיר עודד אבל מה אני אעשה בשביל זה
אנונימית
אני לא הבן אדם הכי טוב לעצות בנושא כי אני בעצמי קצת במצב דומה, אבל שמתי לב שכשאני פחות עם החברות שלי ובאיזור הנוחות שלי קל לי יותר לנסות לדבר עם אחרים. שזה לא דבר רע אני לא מאשימה אותן בכלום, אבל הביישנות או אפילו החרדה שחשבתי שהייתה לי כמעט נעלמה לי. עכשיו זה כבר מרגיש סתם כמו חוסר ביטחון לפעמים וזה עדיין קשה לי אני לא אגיד אפילו שאני מרגישה בנוח עם הילדים בכיתה שלי, אבל אני מנסה ויש כבר כמה אנשים שאני מדברת איתם לפעמים בקטנה ואני יודעת שאני לא מפחדת יותר שמישהו יפנה אליי וזה כבר הישג בשבילי.
אז תתחילי בקטן, אם אני מבינה נכון אנחנו לא באותו מצב אבל הקטע של לצאת מהאיזור נוחות הוא כן דומה כאן, תנסי להתחיל בקטן נגיד לשאול מישהו על השיעורים אפילו, סתם ליצור אינטרקציות. עבודות בקבוצות עם כמה שזה לא כיף זה הזדמנות טובה להכיר ילדים אז אפילו שזה לא תמיד נעים אם יש לך אפשרות תנסי להצטרף לקבוצות עם ילדים אחרים מהחברות שלך.
זה משתנה ומשתפר בסוף, אבל זה תלוי במה תעשי כדי שזה ישתפר.
לגבי יעל, אני לא חושבת שצריך לראות בה עול, כי אחרי הכל זה נשמע כאילו גם לה יש בעיה מסוימת ואולי גם יותר חמורה משלך, שזה כן מסבך קצת אבל זה בסדר זה קורה. את יכולה לעשות רק מה שאת יכולה לעשות עם כל הכבוד את לא אחראית לפתור לה את הבעיות כמו שהיא לא אחראית לפתור את שלך, ולדעתי להמשיך להתחשב רק במה שהיא רוצה לא בא בחשבון. היא רוצה לרדת מדרגה? תשאלי אותה למה זה הכרחי את לא חייבת להסכים ואפשר להיות חברים טובים ותומכים ומכילים בלי לתת לבן אדם רק את מה שנוח לו.
תנסי אולי להסביר לה את מה שאת מרגישה כי מה שאת כותבת פה לדעתי מועבר די בבגרות, אם היא בוגרת מספיק להבין את זה על הכיפאק היא יכולה או להצטרף אלייך לזה לפעמים ולנסות לעזור לעצמה בזה גם או למצוא פתרון אחר. זה שתהיי עם ילדים אחרים לא אומר שאת מנתקת כל קשר איתה, אבל מותר לך לדאוג להגיע למקום שטוב לך בו.
וואו זה ארוך אני מקווה שלא חזרתי על עצמי יותר מדי חחח וגם בלי קשר ותרגישי ממש בנוח לא לענות אבל בת כמה את?
אז תתחילי בקטן, אם אני מבינה נכון אנחנו לא באותו מצב אבל הקטע של לצאת מהאיזור נוחות הוא כן דומה כאן, תנסי להתחיל בקטן נגיד לשאול מישהו על השיעורים אפילו, סתם ליצור אינטרקציות. עבודות בקבוצות עם כמה שזה לא כיף זה הזדמנות טובה להכיר ילדים אז אפילו שזה לא תמיד נעים אם יש לך אפשרות תנסי להצטרף לקבוצות עם ילדים אחרים מהחברות שלך.
זה משתנה ומשתפר בסוף, אבל זה תלוי במה תעשי כדי שזה ישתפר.
לגבי יעל, אני לא חושבת שצריך לראות בה עול, כי אחרי הכל זה נשמע כאילו גם לה יש בעיה מסוימת ואולי גם יותר חמורה משלך, שזה כן מסבך קצת אבל זה בסדר זה קורה. את יכולה לעשות רק מה שאת יכולה לעשות עם כל הכבוד את לא אחראית לפתור לה את הבעיות כמו שהיא לא אחראית לפתור את שלך, ולדעתי להמשיך להתחשב רק במה שהיא רוצה לא בא בחשבון. היא רוצה לרדת מדרגה? תשאלי אותה למה זה הכרחי את לא חייבת להסכים ואפשר להיות חברים טובים ותומכים ומכילים בלי לתת לבן אדם רק את מה שנוח לו.
תנסי אולי להסביר לה את מה שאת מרגישה כי מה שאת כותבת פה לדעתי מועבר די בבגרות, אם היא בוגרת מספיק להבין את זה על הכיפאק היא יכולה או להצטרף אלייך לזה לפעמים ולנסות לעזור לעצמה בזה גם או למצוא פתרון אחר. זה שתהיי עם ילדים אחרים לא אומר שאת מנתקת כל קשר איתה, אבל מותר לך לדאוג להגיע למקום שטוב לך בו.
וואו זה ארוך אני מקווה שלא חזרתי על עצמי יותר מדי חחח וגם בלי קשר ותרגישי ממש בנוח לא לענות אבל בת כמה את?
שואל השאלה:
תודה רבה!!❤ שאפו על התהליך שעברתת. וואי תקשיבי אני מקווה שאני אתחיל ליישם את הטיפים האלה, אני כל הזמן שואלת ולא עושה כלום, חיכיתי שנעבור את תקופת החגים כדי באמת לנסות אבל מי אמר שזה יהיה שונה אחריי זה.
אני בת 15
אני לא חושבת שיש לי חרדה חברתית או חוסר ביטחון עצמי גדול (ביסודי אולי היה לי אבל זה פשוט עבר). אני כן ממש מתביישת לדבר ולפנות לאנשים, אבל אם כבר מדברים איתי אז אני מנסה להזרים את השיחה (לפעמים אין לי מה להגיד כי אני לא אשת שיחה ולא הבן אדם הכי חברותי שיש כי בןאי לא התנסיתי בהרבה סיטואציות כאלה, אבל אני כן מנסה). אז אני חושבת שמה שבעיקר מונע ממני זה השקט שלי וחברות שלי
תודה רבה!!❤ שאפו על התהליך שעברתת. וואי תקשיבי אני מקווה שאני אתחיל ליישם את הטיפים האלה, אני כל הזמן שואלת ולא עושה כלום, חיכיתי שנעבור את תקופת החגים כדי באמת לנסות אבל מי אמר שזה יהיה שונה אחריי זה.
אני בת 15
אני לא חושבת שיש לי חרדה חברתית או חוסר ביטחון עצמי גדול (ביסודי אולי היה לי אבל זה פשוט עבר). אני כן ממש מתביישת לדבר ולפנות לאנשים, אבל אם כבר מדברים איתי אז אני מנסה להזרים את השיחה (לפעמים אין לי מה להגיד כי אני לא אשת שיחה ולא הבן אדם הכי חברותי שיש כי בןאי לא התנסיתי בהרבה סיטואציות כאלה, אבל אני כן מנסה). אז אני חושבת שמה שבעיקר מונע ממני זה השקט שלי וחברות שלי
אנונימית
מהמם אני הולכת להניח שהתחלת תיכון אז זה הזדמנות מעולה לנסות להכיר עוד אנשים, וגם אם לא אל תדחי את זה פשוט תתחילי לאט ובקטן ואת תראי שזה משתפר, אני מאמינה שבתור מישהי ביישנית כבר תכננת גם לעשות דברים כאלו בעבר ודחית את זה כי זה לא מתאים עדיין ותירוצים תירוצים, תזכרי למה זה לא עבד עד עכשיו. אם לא תתחילי זה לא יקרה לעולם.
ותזכורת נחוצה שלאנשים אחרים פחות אכפת מדברים קטנים ממה שאת חושבת.
זהו סיימתי חחח מקווה שזה יעבוד לך בהצלחה לך וגם לי עם זה!
ותזכורת נחוצה שלאנשים אחרים פחות אכפת מדברים קטנים ממה שאת חושבת.
זהו סיימתי חחח מקווה שזה יעבוד לך בהצלחה לך וגם לי עם זה!
שואל השאלה:
חחחח בהצלחהה!! תעדכני אותי אם תרצי
חחחח בהצלחהה!! תעדכני אותי אם תרצי
אנונימית
תעדכני גם אם בא לך חחח אני אשמח לשמוע
באותו הנושא: