איזה להקות אתם חושבים שהן אנדרייטד וצריכות יותר הערכה ולמה?

אריק איינשטיין

the libertines, heart of jordan

אלון עדר ולהקה
הם לא ככ להקה יש שירים שאלון כותב לבד והם שירים מ ה מ מ י ם
אני יכולה להמליץ לך

גיין בורדו

nile
lord of the lost

soundgarden
pearl jam
להקות גראנג שהם לא נירוונה, לא שיש לי משהו נדד נירוונה פשוט סאונדגארדן ופארל גאם טיפה יותר טובים לפי דעתי

the god machine: הוציאו שני אלבומי מופת של פוסט הארדקור שדי הרחיבו את היריעה של הז'אנר ועומדים מבחינתי צד בצד ליד ענקים כמו unwound, ולצערי אחד מהם אפילו לא נמצא בשירותי הסטרימינג עדיין.

בל קאנטו: עשו מוזיקה מושפעת מהקוקטו טווינס אבל שילבו את זה עם מוזיקת עולם וקצת טריפ הופ. מרגיש לי שפחות מדברים עליהם, וחבל.

teen suicide: מוציאים אלבומים עם גיוון כל כך גדול בתוכם ופשוט מתפרעים מבחינת שילוב הסגנונות והגישות בכל פרויקט ושיר. מעטות הלהקות שנותנות לכל יצירה שלהן זהות כל כך מובחנת.

mint julep: דרים פופ אדיר שאם היה יוצא בניינטיז היה מרעיד קצת אמות סיפים. בסדר, הם לא מחדשים יותר מדי, אבל איזה טוב הם עושים את מה שהם עושים..

xtc: כן, אנשים מאוד אוהבים אותם והם מקבלים לא מעט כבוד, אבל אני מרגיש שכשמדברים על "להקות הגל החדש הטובות ביותר" או "הדברים הכי גדולים מהאייטיז" הם לחלוטין צריכים להיות בין השמות הראשונים שעולים, ולא בי ליסט.
דוראן דוראן, דה פוליס, אלו להקות פחותות בהרבה גם מבחינת איכות וגם מבחינת השפעה על הגל החדש שמקבלות משמעותית יותר הוקרה בימים אלו, אז מגיע לאקסטזי יותר כבוד.

black tape for a blue girl: אני בטוח שמה שהם עשו בניינטיז ובאייטיז היה מקבל היום הרבה יותר הערצה אם הם היו חתומים ב4ad. יש מוזיקאים מ4ad שעשו דארקוויב פחות מעניין ומעריכים אותם יותר.

bows: האלבום הראשון הוא טריפ הופ במיטבו. המנונים שמתחרים במאסיב אטק ופורטיסהד על אייקוניות מבחינתי. האלבום השני (ולצערי האחרון) שלהם הוא כבר קו ממש מרתק של שילוב בין פולק ופוסט רוק לטריפ הופ. סאונד לגמרי שלהם. הייתה להם זמרת עם קול מדהים ומלחין ברמה של טריקי, אבל יש להם אולי עשירית העשירית מההשמעות של טריקי.

ואני אוסיף לכאן גם זמר אחד, כי מבחינתי גוף העבודה של האדם הזה צריך להתגלות על ידי יותר אנשים: טרי קלייר.
טרי קלייר הוציא שלושה אלבומי מופת בתחילת שנות ה70, רצף שמבחינתי הוא שווה ערך לטרילוגייה האגדית שסטיבי וונדר הוציא קצת יותר מאוחר בעשור ההוא.
קלייר עשה לסול ולאר אנד בי בדיוק מה שמרווין גיי, סטיבי וונדר, האחים אייסלי, סמוקי רובינסון, שוגי אוטיס וקרטיס מייפילד עשו (ולדעתי אפילו אפשר לטעון שהוא היה טוב ופורץ דרך יותר מחלק מהשמות שציינתי כאן) ומסיבה כלשהי שאני לעולם לא אבין, יצירות המופת שלו לא מקבלות אפילו עשירית מההכרה שהיצירות הכי גרועות של מרווין גיי מקבלות.
עוול רציני ליוצר גאון. הוא ניק דרייק של עולם הסול והאר אנד בי לדעתי.

אליס אין צ'יינס, פשוט להקה עם מוזיקה כל כך טובה נקודה, הכי טובים שיש
ועוד יותר אנדרייטד יש את silverchair בעיניי שמעולים ו mudhoney או stone temple pilots, audioslave, ופרל ג'אם האיכותיים כמו שאמרו פה מעליי, אבל אלו להקות שהן רק מעולם הגראנג'
ברוק או מטאל לא עולה לי כרגע להקה מסויימת