חברה שלי היא טיפוס עצבני, מלא ברחמים עצמיים ועקשנית.

מצד אחד, אני אוהב אותה מאוד, אנחנו כבר כמה שנים בזוגיות, מצד שני, לפעמים אני חושב לעצמי שאני בסך הכל בן 21, לא חוייתי זוגיות אחרת ואולי אני כובל את עצמי מהר מידי למשהו ספציפי כשדברים טובים אחרים מחכים לי בפינה.
יש לה הרבה דברים טובים, אבל יש לה פתיל קצר בטירוף, מלאה ברחמים עצמיים וכל דבר קטן ישר מרסק אותה וגורם לה לשבור את הכלים, בנוסף לכל היא מגיעה עם היסטוריה בריאותית של משקל גבוה (לא שזה מפריע לי), אבל היום היא לא אדם בריא במיוחד, וכל היום לשמוע שכואב לה ככה וכואב לה ככה גם מרוקן ממני אנרגיות.
לא יודע מה לעשות.
הצעד האחרון מבחינתי זה להיפרד, אבל סוג של נמאס לי. אולי אני יכול למצוא משהו יותר טוב? למה בגיל 21 אני צריך להרגיש כמו בן 90?
אשמח לעצות