15 תשובות
ביישנות
ביישנות
ביישנות
כן, זה נשמע כמו חרדה חברתית.
אבל לא בהכרח משהו שהוא חד-משמעי.
אבל לא בהכרח משהו שהוא חד-משמעי.
ביישנות.
שואל השאלה:
גם יש לי קצת פחד קהל
גם יש לי קצת פחד קהל
אנונימי
אתה מרגיש לחץ בלתי מוסבר כשאתה נאלץ להיות באירועים חברתיים?
שואל השאלה:
לחץ בלתי מוסבר? אני חושב שתלוי איזה למשל בגדנע הייתי חסר ביטחון וזה בלט נראה לי
לחץ בלתי מוסבר? אני חושב שתלוי איזה למשל בגדנע הייתי חסר ביטחון וזה בלט נראה לי
אנונימי
הכוונה זה שכשאתה ליד אנשים, במיוחד כאלה שאתה לא קרוב אליהם, קשה לך לשמור על קור רוח ואתה מרגיש פחד - כמובן שלכולם זה שונה אבל בעיקרון
שואל השאלה:
יש איזו מין נוחות כזו
יש איזו מין נוחות כזו
אנונימי
זה גם וגם ,וגם אני כזאת וזה בסדר ,יש מלא אנשים כאלה .
תלוי, אתה מרגיש ממש חרדה כשזה קורה?
ביישנות
שואל השאלה:
^^לא ממש פשוט אי נוחות ברמה מסוימת
^^לא ממש פשוט אי נוחות ברמה מסוימת
אנונימי
אין לי כבר חרדה חברתית אבל ככה אני מסבירה את זה לאנשים:
שנייה לפני שאני נכנסת לאוטובוס אני כבר מתחילה להילחץ ולחשב כל צעד שלי, איך אני עולה את המדרגה, איך אני מעבירה את הכרטיס איפה אני יושבת והמחשבה שכולם מסתכלים עלי ושופטים אותי על כל צעד שלי לא יוצאת לי מהראש.
בגלל שאני בלחץ שנועצים בי מבטים אני נהיית מגושמת (מועדת, מחליקה, מזיזה את השיער לא בטבעיות) ומתיישבת.
כל הנסיעה המחשבה היחידה שלי שעדיין מסתכלים עלי ושופטים אותי, על המראה על זה ששמתי תיק על המושב לידי למרות שאין אנשים שעומדים, על מי שהתיישב לידי/מי שלא התיישב לידי אבל ליד מישהו אחר. ככה כל הנסיעה עד שאני יורדת ויכולה לנשום לרווחה.
אם יש יותר מדי מהמחשבות האלה לפעמים נכנסים להתקף חרדה ומנסים לברוח או להתקפל לתוך עצמנו. ככה זה לפחות אצלי.
ביישנות זה למלמל ליד אנשים, לא להסתכל להם בעיניים, להסמיק.
חרדה חברתית זה מצב של לחץ תמידי מהסביבה והמחשבות שלה עלי.
בשניהם אפשרי שיהיה פחד במה.
שנייה לפני שאני נכנסת לאוטובוס אני כבר מתחילה להילחץ ולחשב כל צעד שלי, איך אני עולה את המדרגה, איך אני מעבירה את הכרטיס איפה אני יושבת והמחשבה שכולם מסתכלים עלי ושופטים אותי על כל צעד שלי לא יוצאת לי מהראש.
בגלל שאני בלחץ שנועצים בי מבטים אני נהיית מגושמת (מועדת, מחליקה, מזיזה את השיער לא בטבעיות) ומתיישבת.
כל הנסיעה המחשבה היחידה שלי שעדיין מסתכלים עלי ושופטים אותי, על המראה על זה ששמתי תיק על המושב לידי למרות שאין אנשים שעומדים, על מי שהתיישב לידי/מי שלא התיישב לידי אבל ליד מישהו אחר. ככה כל הנסיעה עד שאני יורדת ויכולה לנשום לרווחה.
אם יש יותר מדי מהמחשבות האלה לפעמים נכנסים להתקף חרדה ומנסים לברוח או להתקפל לתוך עצמנו. ככה זה לפחות אצלי.
ביישנות זה למלמל ליד אנשים, לא להסתכל להם בעיניים, להסמיק.
חרדה חברתית זה מצב של לחץ תמידי מהסביבה והמחשבות שלה עלי.
בשניהם אפשרי שיהיה פחד במה.
אנונימית
באותו הנושא: