כתבתי קטע אשמח לביקורת וטיפים

בסופו של כל לילה יגיע הבוקר
וכמו כל יום נרכיב את פרצוף הפוקר
שחס וחלילה לא יראו רגשות
שלא בטעות יפרצו ת'מגננות
שלא יכירו אותי האמיתית
אסור שידעו שמה שהם רואים זאת רק תמצית
הכי טוב שמבחינתם אני סתם עוד פסל
רק שלא בטעות אהפוך לנטל
הכי חשוב שלכל השאר יהיה טוב
מה שאני מרגישה, סתם עוד חוב
סתם עוד איזה דוח ישן שאף אחד לא זוכר
חלק מהשגרה של ילד שנופל
רואים אותי ופשוט הולכים
בלי לנעוץ מבטים
כי אפילו דאגה אני לא שווה
למה להם להשקיע בי טרחה
למרות שמה כל כך קשה סתם לשאול
מה שלומך, עוד יום של שאול?
כי בזמן האחרון החיים הם כמו גיהנום
פשוט צריך לשרוד יום ועוד יום...
וזה אף פעם לא נגמר
עדיין לא מאוחר
רק אני רוצה כבר להתרחק מכאן
בלי עוד סיבוב אפילו לא קטן.