כתבתי קטע קצר אשמח לביקורת וטיפים❤

שואל השאלה:
ממשיכים לחיות כי אין עוד ברירה
חוזרים בסוף כל יום לאותה הדירה
ממשיכים לחיות רק עד מחר
ומקווים שהלב לא זכר.
רק עד מחר הראש אומר
אבל אני כבר זוכר
בסוף היום השעון יתאפס
ורק הכאב לא מתאפס
והכל יתחיל מחדש.
לכאורה עוד יום דנדש
אבל המציאות קצת אחרת
טיפה יותר דוקרת
עוד יום של סבל ומחשבות
יום של כאב מלא ברגשות
והאכזבה לא עוזבת
היא כואבת
נוגעת עמוק בלב
והכל שוב כואב.
אם רק נמשיך לנסות
אולי זה יכאב קצת פחות
אני באמת לא מבקשת יותר מדי
רק אומרת, שלפעמים יש גם די.
די למחשבות, די לאכזבות
די לאהבות הכוזבות.

מה ממתי אפשר לשים אימוגים בסטיפס

^ תעשה קופי פייסט לאימוגי שאתה רוצה

שואל השאלה:
איפה יש אימוג'י? מותר לב אדום רק ❤

ובכל מקרה, הטקסט...

זה כאב.
קטע יפה ועצוב כמה שזה נכון