היי כתבתי קטע ואשמח לביקורת וטיפים (:

לפעמים אתם מרגישים כמו אסירים?
כאילו הגוף שלכם עשוי תאים תאים
וכל תא מכוסה בגדרות
וכל הזכרונות מחולקים לשדרות
רחובות של אהבה וזוגיות
כמה שכונות של קשרים וחברויות
ומספר בניינים של קשרים למשפחות
ולפעמים זה מרגיש שכדי לפתור את הקשר
צריך יותר ויותר
יותר מזיכרון אחד מכל רחוב
צריך שילוב מיוחד שישמור אותך קרוב
שלא תחליט פתאום לברוח
לא שאני אחזיק אותך בכח
פשוט אתה חשוב לי עד מאוד
אני רוצה ממך רק עוד ועוד
עוד אהבה שלא נגמרת
קצת יותר שמחה שלא מגודרת
שאין לה גבולות שבחר העולם
שלא אכפת לה מה יגידו כולם.