בעיות ומחשבות של אנשים עם חרדה חברתית?

שואל השאלה:
לפחד לבקש ממישהו משהו ליד הרבה אנשים סביבו.

ההתלבטות אם ללכת למפגש הזה או לא

לחשוב אלף ואחד פעם לפני שמוצאים מילה מהפה כשנמצאים עם 'חברים'.
וגם אז, אף אחד לא שומע אותך כי אתה מדבר נמוך מידי.

מחשבות לפני ואחרי כל סיטואציה עם מישהו זר מה יכולת לעשות אחרת אפילו על דברים מטומטמים

אם לנסות לדבר עם אנשים חדשים או פשוט לשתוק ולא לעשות כלום

-מרגישים שמסתכלים עלייך ושופטים אותך כל הזמן
-לחשוב אם לגשת למישהו או לא במשך שעתיים ואז לוותר ולשנוא את עצמך על זה
-כל פעם להרגיש לא שייכת
-להרגיש כל פעם שאם באים אלייך בהכרח זה מרחמים
-שנאה עצמית
-דופק מואץ במקומות עם הרבה אנשים
-לדעת שיש לך הרבה מה להגיד אבל את לא מסוגלת להוציא את זה לפועל וכו

שואל השאלה:
צר לי פעם חשבתי זה סכיזופרניה פרנואידית

לעבור במקום מסוים ולחשוב שכולם בוהים בך, עד שזה מגיע למצב שקשה ללכת כמו בן אדם. תמיד אבל תמיד להימנע ממפגשים של הבית ספר(ולא רק בית ספר). וגם מה שבמבה אמר.

שואל השאלה:
סלחו לי אבל רציתי לשאןל שאתם רבים עם מישהו אתם מפחדים שתתקלו בו שוב והוא יפגע בכם? או שיביאו עליכם אנשים וישפילו אותכם ?

לא

ברור^

שואל השאלה:
לא חושב שיש מחלה נפשית יותר גרועה מיזה זה מנהל 24/7 איך אנשים מצליחים לתפקד עם זה? אני 25 שנה ואני בבית לא עושה כלום. איך למדתם בבית ספר ככה?

שואל השאלה:
https://alphacenter.co.il/%d7%97%d7%a8%d7%93%d7%94-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa%d7%99%d7%aa?gclid=cj0kcqjw8o-vbhcparisacmvvlpuyksbraracwvft3qyvyavkpfcjzseoopv_dzfx_ymrhtyixohkhcaaoyiealw_wcb מצאתי משהו מעניין תסתכלו

שואל השאלה:
זה קןרה לכם גם מאנשים ששולחים לכם הודעה שאתם לא רוצים כל כך לדבר איתם וסומכים עליהם?

1. לשנות משהו בולט בעצמך מהפחד של איך אנשים יגיבו.
2. לגשת לבן אדם מסויים ולהתחיל שיחה.
3. לחשוב שכולם שונאים אותך ושאתה לא רצוי באף מקום.
4. להיפגש עם קבוצה גדולה של אנשים כשאתה לא מחובר שם עם כולם.
5. לחשוב שכולם בוהים בך

ליטרלי הכל. הכל מפריע לי כל פעם שאני ליד אנשים ואני לא מה לעשות עם זה וזה מרגיש כאילו אני מתחרפנת ורק באלי לברוח משם

^enola
מדויק

עם אנשים במפגשים ברעים, לחשוב אולי לדבר אתם או משהו כזה אבל לא מסוגלת
, לנסות לכתוב אבל לא יוצא לך כלום, להתקשר סתם למשהו מפחיד אותך, לנסות לחשוב על להשיג חברים אבל לא לזכור איך לעשות את זה, פחד על זוגיות, עבודה או עתיד או כל דבר. אכתוב בהמשך
חרדות לגבי עבודה אם אצליח, איך אצליח, איך אקום מוקדם אם תהיה לי עבודה, מה אני אעשה שם, חרדות לגבי זוגיות - אבל אני לא יודעת אם אני רוצה או מה אם אני אפסיק לאהוב אותו יותר ופשוט לא ארצה אותו, אם אני אשתעמם מזה, מה יהיה עם נריב או אם נאבד את הקסם אם יהיה לי מישהו , אולי אני לא אמצא או לא יודעת
חרדות - אולי אני אזום,אולי לא, לדבר אתם נראה שהם ראו מארוול או אנימה אבל לא יודעת, לדבר בחנות, יוצא לי פחות קול, עשיתי פדיחות, וחרדות וחרדות וחרדות רבות שרשה לי לספר *קשה

אה וגם אני חושבת שכל בן אדם ישנא/שונא אותי אז אני נמנעת מליצור קשרים

לי זה משהו אחר, אני גילתי פה שאדם שהכרתי היה סוטה וגם השני ניתק איתי קשר אז תחשבו איך זה שיש לך חרדה חברתית ואת עוברת את זה וגם זה במקביל באותו שבוע בעבר ולא יודעת איך ליצור קשר אולי מפחד של נטישה או עזיבה. רוב במפגש רעים אנשים סבבה גם על רצף אבל קשה לי להתחבר לשם וכל זה ואני מנסה, חברות שלי מתיכון כבר בוגרות ועם ילדים וכל זה או רווקות ושום דבר לא כמו אז. חרדה לגבי להסתדר לבד במקומות אחרים ופחד ללכת לאיבוד, לפגוש אנשים רעים וכל זה, שלא להזכיר עם כל הקטע עם פיגועים שהיו וקורונה וסלמונה זה רק מקשה את זה יותר, לנסות לדבר , לנסות לכתוב בלי הצלחה. קשיי התמצאות ופחד שלא להצליח להתמצא בסביבה, לומר לעצמך תדברי כבר אבל לא יצא לך כלום חוץ מילה אחת, להרגיש לחץ ודברים כאלה. לא יודעת מה עוד

שמישהו מתבונן עליך זמן ממושך ובא לך להביא לו כאפה בפנים אבל אתה מפחד לאשפז אותו ולהענש אחרי זה

אני יהיה פשוט בשרותיים במשך כל האירוע עד שהוא יגמר אני פשוט תקועה פה בלי קשר אני משעממת אני ניראת זוואה אין לי משהו מעניין להגיד אני לא מצליחה להיות חופשית אני יושבת פה ואף אחד לא מדבר איתי מדברים איתי כי רואים שאני לבד אני בודדה וכו..

שנאה עצמית
רגשות אשמה.
לחשוב שאתה לא בסדר