הלוואי שהיו לי הפרעות אכילה

הלוואי

ממש לא.

תאמיני לי שאת לא רוצה את זה מניסיון

מה
למה שתרצי את זה

שואל השאלה:
כי ככה כי אני שמנה וכולם יורדים עליי ואני בשוק שאין לי עדיין

אל תבקשי הפרעות אכילה, תעזרי לעצמך לאהוב את עצמך בדרכים שבריאות לגוף כמו ספורט ותזונה נכונה

הלוואי והייתי במקום שלך ולא היו לי.
אני לא מצליחה לראות את עצמי חיה עוד חמש שנים בגלל ההפרעה שלי. הלוואי והייתי את.

וזה עדיף מכל הפרעת אכילה

אוקיי

לא

שלא תעזי להגיד את זה אפילו

לא מומלץ

תקראי על בולמיה, ותצטערי ש אי פעם רצית בכלל משהו בסגנון הזה

את רוצה בעיות עצבים? לא להיות מסוגלת *ללכת*? לשנוא את עצמך עוד יותר? כי זה מה שיש לי ואני לא הרבה זמן בתוך זה

לא כל מי שיש לה הפרעות אכילה היא רזה! מתי תבינו את זה? זה הדבר האחרון שאת תרצי באמת לעבור, זה נורא, סיוט, הורג אותך בפנים.. את לא רוצה לאחל לעצמך את החרא הזה תאמיני לי
ואולי את לא שמנה? את פשוט מקשיבה להם? ובגללם עכשיו תאחלי לעצמך סבל? הם לא שווים את זה, מי יודע אולי סובלים בעצמם, זה עצוב לי

תקשיבי אני גם הרגשתי ככה פעם. כעסתי על עצמי שאני לא מצליחה לא לאכול או שאני לא מצליחה להקיא ורק עצם המחשבות האלה הורגות אותך. הפרעות אכילה זה דבר נפשי שרודף אותך כל כך הרבה זמן ונכנס למחשבות שלך בכל דבר ועניין. מרחיק אותך מכולם ופשוט באמת מחליש אותך. אם המטרה שלך היא לרדת במשקל יש אלף דרכים לעשות אתזה מבלי לפגוע בגוף שלך בצורה כזאת חד משמעית. הגוף שלך הולך לבלות איתך לפחות ל60 שנים הקרובות וכדאי שתתחילי להתייחס אליו בהתאם. הוא יגיד לך תודה אם תתייחסי אליו טוב ואם לא וסתם תשגעי אותו אף אחד לא מבטיח לך שבכלל תרדי במשקל או משהו ואת סתם תצרי חוסר איזון ענק ותגרמי למחשבות מיותרות. לכי לחדר כושר ותנסי לאכול יותר בריא. לא לוותר על ארוחות וללכת כמה שאת יכולה, לא לעלות במעלית אף פעם ותמיד להיות בתזוזה יעזרו לך הרבה יותר. מבטיחה