6 תשובות
אוטיזם זה כמו אוטיסט כזה
וחדרה זה פשוט פחדים.
"אוטיזם זה כמו אוטיסט כזה"
וואו איזה הסבר מושקע הבאת כל הכבוד!
לנושא- אוטיסטים לא יודעים לקרוא נכון מצבים
אוטיזם הוא הפרעה שבסיסה הוא נוירו-התפתחותי, והיא באה לידי ביטוי בשני תחומים מרכזיים:

מוגבלות עקבית בתקשורת ובאינטראקציה חברתית, המתבטאת בקשיים שונים:

קושי בהדדיות חברתית ורגשית - קושי בניהול שיחה הדדית, יכולת מועטה ליזום אינטראקציה חברתית, קושי לחלוק עניין או רגש עם אדם אחר.

מוגבלות בהבנה ובהפקה של תקשורת לא מילולית - קשיים ביצירת קשר עין וכן הבעות פנים, מחוות ושפת גוף לא תקינות.

מוגבלות ביכולת לפתח ולשמר קשרים חברתיים - קשיים בהתנהגות מסתגלת למצבים חברתיים, קושי ליצור חברויות וחוסר עניין בבני קבוצת הגיל.

דפוסי התנהגות, עניין או פעילות מצומצמים החוזרים על עצמם, המתבטאים באופנים האלה:

הופעת תנועות מוטוריות סטריאוטיפיות וחזרתיות, שימוש חזרתי וסטריאוטיפי בחפצים, כגון סידור בשורות, שימוש ברוטינות של דיבור, כגון ציטוטים או שינון.

קיבעון התנהגותי והיצמדות לרוטינות.

התנגדות לשינויים, קשיים במעברים, חשיבה נוקשה וטקסיות.

תחומי עניין מצומצמים במיוחד וחריגים מבחינת עוצמה ומיקוד, עיסוק-יתר בחלק מחפץ או בחפץ מסוים, חזרה אין-סופית על אותה התנהגות או אותו סיפור.

תגובת-יתר או היעדר תגובה לגירויים סנסוריים או עניין חריג בגירוי סנסורי מסוים, חוסר תגובה לכאב או לטמפרטורה, תגובה אגרסיבית לצליל מסוים או לטקסטורה מסוימת, התמכרות לגירויי אור או תנועה חזרתית.

ככלל, רמת התפקוד של ילד עם אוטיזם מוערכת בהתאם לרמת התקשורת, לרמת הקוגניציה וליכולת השפתית שלו. מדובר למעשה בהפרעה אחת הנמצאת על פני רצף תפקודי, הנע בין ילדים הנזקקים לסיוע נרחב בשל הפרעה חמורה ובין ילדים היכולים להשתלב במסגרות הרגילות עם סיוע.
אוטיזם זה חוסר בניורני מראה מה שבעצם גורם לאימפתיה והבנת הסביבה לכן לרוב לאוטיסטים יהיה קושי בהבנת סיטואציות

אנשים עם חרדה חברתית הם אנשים שחובים פחד ולחץ מאינטרקציה חדשה (מישהו חדש שהם מכירים) לכן לרוב הם חובים התקפי חרדה כאשר הם מוקפים באנשים חדשים וגם הרבה מהם מרגישים כאילו כולם מסתכלים עליהם ורואים את הכישלונות שלהם
הפרעת חרדה חברתית (social phobia) מאופיינת בחרדה משמעותית ומתמשכת ממצבים חברתיים, וזאת בשל הפחד ממבוכה או מהשפלה במצבים אלה. ההפרעה מתפתחת על פי רוב בגיל צעיר, וללא טיפול היא מתמידה. לעתים החרדה החברתית ממוקדת (לדוגמה, פחד קהל) ולעתים היא מוכללת למגוון מצבים חברתיים. איך זה מרגיש?
האדם הסובל מחרדה חברתית תופס מצבים חברתיים כמאיימים. כשהוא חושב על מצב חברתי, המחשבות העיקריות שלו הן תסריטים אימתניים שכוללים מבוכה ו/או השפלה. לדוגמה: אם אדבר בישיבה אסמיק, אזיע, קולי ירעד וכולם יראו עד כמה אני מגוחך.

במהלך המצב החברתי הקשב ממוקד בתחושות הגופניות או בתסריטי האימה, ולא במה שקורה בו. כמעט כל התרחשות במציאות מקבלת פרשנות שלילית, המחזקת את האמונה הבסיסית שלפיה מצבים חברתיים הם מסוכנים.

האדם הסובל מהפרעה זו מתחיל להימנע ממצבים חברתיים שמפחידים אותו ובהדרגה הפעילות החברתית שלו מצטמצמת. כשהוא נאלץ להשתתף במצבים חברתיים, הוא מפתח לעצמו מגוון התנהגויות ביטחון או פטנטים להפחתת החרדה, ובהם: שתייה מרובה של מים, הרכבת משקפי שמש, הימנעות מקשר עין ועוד.

מעבר לפגיעה בקשרים החברתיים והבינאישיים, ההימנעות ממצבים חברתיים עלולה לפגוע גם באפשרויות התעסוקתיות והאקדמיות, להשפיע על מצב הרוח ואף להגביר את הסיכון לשימוש באלכוהול ובסמים כמפחיתי חרדה.
שואל השאלה:
וואו תודה רבה לך על ההשקעה בתגובות
אנונימית