סיפור חסר פואנטה לסופ"ש, דעות?

הכלב סיסרא הוא באמת כלב נורא ואיום.
הוא גדול, שחור ומפחיד. יש לו שיניים גדולות וחדות. וכשסיסרא נובח כל הרחוב רועד! אבל הבעיה הגדולה ביותר בסיסרא היא שהוא שונא חתולים, ממש שונא! כמעט כל הכלבים אוהבים לרדוף אחרי חתולים, אבל סיסרא שונה, הוא ממש שונא אותם, הכלב הזה לא מסוגל לראות חתול בלי לרדוף אחריו!
פעם אחת ראה סיסרא את החתול לילוּ השמן עובר ברחוב ומיהר לקפוץ כדי לתפוס אותו. גברת יעל אביעזר, שטיילה עם סיסרא ברחוב, משכה את סיסרא ברצועה שהיה קשור בה, אך הכלב משך כל כך חזק עד שהרצועה נקרעה וגברת אביעזר התהפכה בכביש ונדרסה!
אחרי המקרה הזה, לסיסרא לא היו בעלים יותרו והוא שוחרר לחופשי. החתולים היו מודאגים, הם פוחדים ולכן הם מתחבאים בכל פעם שסיסרא עובר בשכונה.
החתולים המציאו לעצמם \יללת אזעקה\. החתול הראשון שרואה את סיסרא ברחוב ממהר להשמיע את יללת האזעקה מיאואואואואואואואו- וכל חתול ששומע את היללה, קופץ למקום גבוה או נעלם מן העין ומצטרף ליללת האזעקה. וכך, בתוך כמה דקות, כל היישוב מלא ביללות של חתולים, ועל הקרקע לא נראה אפילו חתול אחד!
יום אחד, קרה דבר נורא, או יותר נכון כמעט קרה דבר נורא
באותו יום שיחקו תמר ושושנה מחבואים ברחוב הזית. רחוב הזית הוא המקום הטוב ביותר למחבואים. בסוף אותו רחוב ניצב פח אשפה ע־נ־ק, ותמיד מושלכים לידו מכל עבר מכשירים ישנים שאפשר להתחבא ביניהם.
הגיעה תורה של תמר לחפש. היא חיפשה בין מסכי הטלוויזיות השבורים
אך לא עבר שניה וסיסרא נשך אותה בתחת.

הסוף.