איך להפסיק את ההרגשה הזאת שאני צריכה להרגיש רע ושיעבור עליי משהו בשביל שיתייחסו אליי אפילו טיפה?

אני עם flacko גם לי זה קרה באמת פשוט תנסי להיות כמה שיותר חיובי

אין לי תשובה מועאעאעאעאעאעאעא סוף סיפור,,,,,,

תיהיי עצמך ואל תפחדי, אנשים יתייחסו אלייך אם לא תיהיי "מזוייפת" ותיהיי עצמך

וואו אני מכירה את זה ככ!
תנסי להקיף את עצמך באנשים שכן אכפת להם

קרה גם לי, אני מבין את ההרגשה.
פשוט תחייכי ותנסי לבוא וליצור קשר עם אחרים, זה תהליך אבל תתעודדי כי אני גם באותו תהליך ודי בהתחלה ואת מהר מאוד תראי קצת שינוי, פשוט לכי לקבוצת ילדים תגידי היי מה קורה. תשאלי בנימוס אם אפשר להצטרף לדבר איתם ואחר כך** הם כבר יתחילו לקרוא לך לבד/תבואי בלי לבקש

שואל השאלה:
אבל כן אכפת להם, נראה לי לפחות, פשוט בדרך כלל אני מרגישה קצת כאילו אני כזה "הדמות המשנית" עד שקורה לי משהו, וגם אז אותו דבר פשוט טיפה יותר ראשעת

בשביל שייתיחסו אלייך את צריכה לדבר לאנשים.
אני למשל מקבלת הרבה יחס מחברות שלי וכל מה שאני עושה זה לבוא לחבק את כולן בבוקר וזה חיבוק אמיתי כי אני באמת אוהבת את רוב הבנות בכיתה שלי אז רואים עליי שאני לא מזוייפת, ככה אנשים לא מאויימים ממני ואוהבים אותי.
אני כל היום צוחקת ומדברת הרבה וככה אני מקבלת יחס.
אני בטוחה שיש לך איזשהן תכונות טובות (לא בהכרח כמו שלי) שאת יכולה לתת לאנשים לגלות עלייך ברגע שהם רואים אותך.
ככה הם יואהבו אותך בזכות מי שאת.
אם אנשים בוחרים לא לקבל אותך בדיוק כמו שאת זה ההפסד שלהם.
אל תנסי לרצות אנשים מתחילת הקשר בשביל שיגלו מי את באמת וייבחרו אם להשאר או ללכת.
אם הם נשארים ומקבלים אותך כמו שאת, אז הרווחות חברי אמת.
אם לא, לא נורא, תנסי שוב ותמצאי חברים אמיתיים.
ברגע שאת משנה את עצמך ומסתירה את עצמך מפחד של "מה יחשבו עליי" את בעצם חוסמת גם חלקים טובים מהאופי שלך שהאנשים שאת בסביבתם דווקא יכולים לאהוב.
פעם פחדתי לדבר הרבה ולצחוק כי חשבתי שיחשבו עליי שאני מוגזמת, רעשנית מעגל החברים הטובים שלי התחרב הרבה יותר מרגע שהתחלתי לצחוק ולדבר יותר וכך גם היחס שקיבלתי עלה.
תכונה מאוד טובה בי זה שאני לא צבועה בכלל, הכי כנה שיש
עכשיו תורך למצוא בעצמך את התכונות בך, לגלות מי את ואז להראות לאחרים מי את.

אם אני לא מקבלת מספיק יחס באיזשהי סביבה של חברים, אני עוברת לסביבה אחרת שעושה לי טוב.

ככל שתדברי יותר ותיהי יותר מעורבת בשיחות ככה יותר תרגישי מעורבת, דמות ראשית
תתלבשי איך שאת אוהבת בבגדים שמביאים לך ביטחון ותבואי כשאת יודעת שאת מיוחדת.
בשביל להרגיש דמות ראשית את צריכה למצוא מה מייחד אותך באופי שלך וגם במראה (יכול לבוא ביידי ביטוי בבגדים וכו)

שואל השאלה:
כן, אבל איך עושים את זה?
וזה פחד אוטומטי, זה כמו חומת ברזל שאי אפשר לפרוץ, ולגבי הכיתה, הבנים בסדר רובם לפחות אבל הם נוראיים בכיתה והם רועשים ומגעילים ולא רוצים ללמוד בכלל, ואני היחידה שרוצה ללמוד חוץ מעוד 2 אבל הם גם זורמים עם הבדיחות

שואל השאלה:
ואני שמנה ברמות

אולי את יכולה לעשות דיאטה בצורה בריאה וגם לאהוב את עצמך, אני חושבת, נסי למצוא ילדים שכן רוצים ללמוד מכיתות אחרות או מקומות אחרים

אין קשר לאיך שאת נראית בכלל ואת יכולה לפרוץ את החומה הזאת לאט לאט כל יום
תעשי כל יום משהו שמפחיד אותך ולא נוח לך לעשות