מה דעתכם על הקטע שכתבתי? זה מבוסס על מערכת יחסים מסובכת שהייה לי לפני שנה.

עיניים שחורות, מסתירות ושקריות בעבר הן היו עוד כחולות.
עיניים מלאות בכי, עיניים חסרות תקווה, מלאות כאב ואכזבה.
העיניים הן הפתח לנשמה, אבל אין כל סיבה להציץ אל תוך נשמה שבורה.
עיניים אפלות אף אחד לא אהב, אבל היא הביטה מעבר לעיניים, אל תוך הנשמה השבורה, אל ילד או ילדה קרה, אדם חסר כל הגיון וניסתה לרפא את הדיכאון.
בכי רדף אותה בלילות כשהייתה לבד מלאת דאגות, התפללה יום יום שיחזרו. וכשחזרו היו העיניים קרות, חסרות רגש ואהבה.
עיניים שחורות, מלאות באכזבה ולא אותם העיניים שזכרה ואהבה.